דיני עונשין: עבירת שוחד – היבטים כלליים תוכן ענינים הקדמה – צווארון לבן ושוחד  3
עבריינות צווארון לבן ושוחד בראי המוסר  7
המסגרת הנורמטיבית לעבירת השוחד. 9
יסודות העבירה  10 מתת האסור  10 יסוד השחיתות בעבירה  11
בעד עשיית הפעולה הקשורה בתפקידו 12
קשר סיבתי 12
יסוד נפשי 12
מניע לקבלת המתת  13
הדדיות  13
דוגמא של פסיקה בענין עובד ציבור פרילנסר  14
התמודדות עם חוסר מוסריות השוחד בארצות הברית  משפטים ניסיון לשחד שר הגנה של מדינה באפריקה  משפטים השוחד במשפט העברי 16
עבירת שוחד בראי פרשת מרקדו 17
פסק-דין מרקדו 17
תחום הפריסה של עבירת השוחד  18
לשון החוק – משמעותו הפשוטה של המושג "שוחד"  18
הערך המוגן שמאחורי עבירת השוחד  19
טוהר ההליך ואמון הציבור. 20 האם אמון הציבור ראוי להגנה במשפט  21
מדבר לאו נשמע הן 22
ההתקפות על הערך המוגן 24
נפקותן של כוונותיו או של יוזמתו של הצד השלישי
5 דינו של האזרח המסייע  26
סיכום   27
ביבליוגרפיה. 28
מאמרים וספרות מלומדים.. 28
פסיקה. 28
חקיקה. 29
תקציר עיון אקראי בתגובות שכיחות בעולם המערבי לעבירות המכונות "עבירות צווארון לבן" או לעבריינים המכונים "עברייני צווארון לבן", נראה לעתים קרובות כמקרה מובהק של פאניקה מוסרית. עבירות אלו, ובפרט – עבירות השוחד, מוצגות כמקור כל הרעות הפוקדות אותנו, חברתיות, צבאיות, תרבותיות ואחרות. הצגה זאת של פני הדברים היא כה שכיחה, עד שדומה כי הפכה למובנת מאליה. אין תימה, איפוא, בכך שעברייני הצווארון הלבן לעולם אינם עומדים בפני בית-המשפט כשלעצמם, אלא כמייצגים תופעה כוללת, וככאלה הם נדרשים לשאת בעונשה של הסכנה החברתית הנוראה שהם מייצגים. בענין קליגמן קובע בית-המשפט:
"בבואנו להחליט אם להתערב בעונש כערעורה של המדינה עלינו לשוות לנגד עינינו את הצורך ליצור מחסום פסיכולוגי יעיל מפני עבירות צווארון לבן ומן הסוג שלפנינו שחומרתן לא רק בשלילת סכומי כסף רבים מן המדינה, אלא באוירה הכללית אותה הן משרות. שוחד הינו טובת הנאה הן כספית והן שווה כסף, הנמסר לרב דרג בכדי שינצל את מעמדו הרם לטובת האדם הנותן את השוחד. על פי חוק העונשין של מדינת ישראל נתינת שוחד, קבלת שוחד וכמו כן תיווך לקבל שוחד הינן עבירות פליליות.
עבירת השוחד נמצאת בסימן ה' שבתוך פרק ט' לחוק העונשין, פרק זה מוקדש ל"פגיעות בסדרי השלטון והמשפט". נקבע לא אחת כי מעשה השוחד הינו מעשה חמור מאין כמוה, באשר יש בו כדי להשחית את מערכת המנהל הציבורי ובהסיטה לפעול שלא על פי קריטריונים ענייניים ולא על פי החוק, יש בו כדי לפגוע באמון הציבור מקום בו מדובר בלקיחת שוחד של עובד ציבור ובכך מערערות את היציבות חברתית. עבירת השוחד גורמת לזילות תפקידו של השירות הציבורי בעיני הציבור, וזאת באשר "לוקח" השוחד הינו "עובד הציבור" כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין.