תוכן העניינים

1 .       בין המשפט העליון והמערכת השלטונית – מבוא
3
2 .       סקירת סמכויות בית המשפט העליון כבג"צ 5
א.      חוק חופש המידע 5
ב.      ביטחון המדינה
8 ג.        פגיעה בשם הטוב ולשון הרע
1 0 ד.      הגנה על מיעוטים
1 2
ה.      חופש העיסוק משפטים ו.        דת ומדינה
1 7
3 .       סקירת המחלוקות בין בית המשפט העליון לממשלה
1 9
4 .       חוות דעת וסיכום
2 2
5.       ביבליוגרפיה
2 4
מבוא
בית המשפט העליון, הוא הגוף העומד בראש ההיררכיה של הרשות השופטת ומהווה את המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. הרשות השופטת בישראל בנויה במעמד היררכי, כאשר בתחתית הסולם מצויים בתי משפט השלום, מעליהם בתי המשפט המחוזיים (שישה) ובראש הפירמידה עומד בית המשפט העליון, הפועל בשני אופנים:
1. כערכאה, ערעור על פסקי דין שניתנו בערכאות הנמוכות יותר.
2. כבית המשפט הגבוה לצדק – בג"צ.
  המשמעות של בג"ץ, היא בכך שהוא מהווה את המערכת המשפטית העליונה והסמכות השיפוטית הגבוהה ביותר אשר קובעת בסופו של דבר מה מקובל ומה לא באמצעות פסקי הדין שלה. פעילות בג"צ הינה רחבה וכוללת, כאמור, פעילות משפטית כנגד גורמים המערערים את הצדק או העקרונות הדמוקרטיים של המדינה.
בתקופתו כנשיא בית המשפט העליון, קבע אהרון ברק את המשפט:
"הכל שפיט" והחיל את גישת האקטיביזם השיפוטי של בג"צ, אשר אומר כי אין נושא שבית המשפט לא יכול להתעסק בו ונועד לקבע את כוחו של בג"צ כגוף שרשאי לקבל החלטות בנושאים שלא נמצאים באופן ישיר תחת ידיו אלא גם על דברים שקורים במדינה ויש עליהם מחלוקת.
בג"צ מהווה חלק אינטגראלי ממערכת "האיזונים והבלמים", ששומרת על האופי הדמוקרטי של המדינה – כלומר, רשות אחת לא תהיה חזקה יותר, ותהיה בעלת יכולת ריסון של האחרות.