סמינריון (ציון 97) בנושא הקשר בין רמת ההשכלה לגודל הפער בהכנסות בין נשים וגברים בשוק העבודה

1 . שם הקורס : כלכלת עבודה
2 . נושא העבודה : אפליית נשים אקדמאיות בשוק העבודה
3 . שאלת המחקר : הקשר בין רמת ההשכלה לגודל הפער בהכנסות                            בין נשים וגברים בשוק העבודה
4 . תאריך :  20/01/2010                            תוכן העניינים
                                                         מס’ עמודים
1 .      מבוא
–.       4-5
2 .      סקירה היסטורית –.       6-8
3 .      הגדרת הבעיה + תקרת הזכוכית –      9-10
3 .1  הגורמים לאפליית נשים משכילות בשוק העבודה –..   
1 1-14     
3 .2  פתרונות אפשריים לצמצום האפליה בשוק העבודה —    משפטים-16
4 .   נשים באקדמיה
4 .1  סטודנטים ומקבלי תארים –…    17-20
4 .2  הסגל האקדמי –…   21-22
4 .3  סיכום —     22
5.  נשים בתפקידי ניהול 5.1  תפקידי ניהול במשק הישראלי -..   23-
5 5.2  השוואה בינלאומית של נשים בתפקידי ניהול …  
5 -27
5.3  תפקידים במסגרת שירות המדינה .    26-29
5.4  היתרונות בשילוב נשים בדרגי הניהול –.      29   5.5  סיכום -…       30
6 .  בדיקה אמפירית
6 .1  כלי ,שיטת המחקר והשערות המחקר —     31-32
6 .2  הגדרת משתנים והטיות המחקר ..     33-34
6 .3  תוצאות המחקר —     35-49
6 .4  סיכום החלק האמפירי .     50-51
7.  סיכום ומסקנות —      52-54
8 .  ביבליוגרפיה –…       55-58
9.  נספח -..       59-69
                                                 תקציר הגידול בכוח העבודה הנשי בישראל גדל באופן משמעותי מקום המדינה ועד היום וכיום הנשים מהוות 51.6  אחוז מסה”כ כוח העבודה האזרחי ושיעור התעסוקה בקרב הנשים הוא 48 אחוז (עפ”י הלמ”ס- נתונים  מסקר כוח אדם לרבע הרביעי של שנת 2008), ההשערה שלי שהגידול המתמשך נעוץ במספר  גורמים : עלייה בשיעור הנשים המשכילות, עלייה בתוחלת ואיכות החיים , התפשטות הפמיניזם, עלייה בשכר הנשים המועסקות , הסדרים של שעות עבודה גמישות לאימהות, שיפורים טכנולוגיים במשק הבית, הצורך ב-2  משכורות כדי לפרנס משפחה בכבוד וכו’ (Vered Kraus, 2002).
אולם ישנו עדיין גורם עיקרי המפריע לנשים לצאת לעבודה והוא הוצאות על טיפול בילדים, אם זה הוצאות על  מעונות יום או אם זה הוצאות על מטפלת. לאחרונה, הוחלט ואושר בועדת כספים שהוצאות על מטפלת יוכרו לצורכי מס ויהוו הוצאה מוכרת עפ”י נקודות זיכוי ובמידה ישנם אימהות הנמצאות מתחת לסף המס אזי הם יקבלו מענק (מתוךYnet ,צבי לביא), כמו כן יוקצו 
3 20 מיליון שקלים לשם סבסוד מעונות יום לילדים החל מספטמבר 2010  (מתוך Ynet,צבי לביא), 2 ההחלטות יעודדו נשים נוספות לצאת לשוק העבודה. בעבודתי אני אתייחס לבעיה המרכזית של נשים בכלל ושל נשים משכילות בפרט בשוק העבודה שהינה האפליה שלהן לעומת הגברים מבחינת שכר העבודה וקידום בעבודה , כלומר , איך ייתכן שעובד בעל אותו רמת השכלה/ניסיון פוטנציאלי/כישורים כמו של עובדת ירוויח יותר ממנה ויקודם יותר מהר ממנה ? מסתבר שלא ניתן להסביר את הפערים השיטתיים בשכר בין גברים ונשים ע”י תכונות הנחשבות רלוונטיות כגון השכלה, כישורים ,ניסיון פוטנציאלי בשוק העבודה וותק במקום העבודה, למרות שבשנים האחרונות תהליך האקדמיזציה המואץ בקרב הנשים הביא להקטנת פערי השכר במגזר הציבורי (פערי השכר בין גברים לנשים בעת הצטרפותם למגזר הציבורי, מזר יובל-בנק ישראל, מחלקת המחקר,2008) ולגידול באחוז הנשים בתפקידי ניהול (‘המפרנסת השנייה’ בעידן הגלובליזציה, ד”ר סילביה פוגל-ביז’אווי,2003).
בעבודה שלי אני אנסה למצוא את הגורמים לאפליה זאת ואת הפתרונות האפשריים להקטנת אפליה זאת ואוכיח שאפליה זאת קיימת הן באקדמיה והן בתפקידי ניהול שונים בשוק העבודה.
בנוסף,  בחלק האמפירי אני אנסה למצוא תשובה לשאלה:
האם ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר אזי האפליה בין גברים ונשים בשוק העבודה קטנה, גדלה או שמא ללא שינוי? , או במילים אחרות אנסה לעמוד על הקשר בין רמת ההשכלה לגודל פער השכר המגדרי בשוק העבודה (שאלת המחקר).
בהתאם לכך 3 השערות המחקר שלי הן :
1)     קיימים הבדלי שכר מובהקים בין גברים ונשים (שכירים ועצמאים) בכל רמת השכלה.
2 )     ההכנסה ברוטו הממוצעת של גבר שכיר או עצמאי גבוהה באופן מובהק מההכנסה ברוטו הממוצעת של  אישה       שכירה או עצמאית בכל רמת השכלה.
3 )     ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר פערי השכר המגדריים גבוהים יותר. אבל תחילה אסקור היסטורית את חקיקת החוקים הפמיניסטים שנועדו להגן על נשים בשוק העבודה בישראל ולהקטין את האפליה בין נשים וגברים.