ראשי פרקים:

1 .    מבוא –3
2 .    רקע, התפתחות המשבר בעולם …5
3 .    שאלת המחקר –.8
4 .    השערות המחקר -…8
5.    דיון כללי, התפתחות המשבר בעולם –..9
6 .    המשבר בשוק המקומי 10 7.    תגובת שוק ההון המקומי –12
8 .    השפעת המשבר על שוק העבודה 14
9.    יציאה מהמשבר -..משפטים
1 0. לקחים בעקבות המשבר –18
1 1. דיון – השפעת המשבר על הבנקים המקומיים –19
1 2. פעילות בנק ישראל במשבר -23
1 3. ניתוח פעילותו של בנק ישראל .27
1 4. אמון הציבור בבנקים 30 משפטים. דיון מסכם – ניתוח התובנות והסקת מסקנה –…33
1 6. ביבליוגרפיה –36
מבוא: משבר בסאב פריים, מהו וכיצד פרץ?
בשנת 2008 התמודדה מערכת הבנקאות העולמית עם אחד המשברים הפיננסיים החמורים בעידן המודרני. המשבר הפיננסי, שהחל כמשבר במשכנתאות ה"סאב פריים" בארה"ב, התגלגל למשבר פיננסי כלל-עולמי בעל השפעות מרחיקות לכת על המוסדות הפיננסיים, בהם המוסדות הגדולים בעולם, וכן על משקיהן של מדינות רבות. המשבר החמור בשוקי האשראי והמחסור החריף בנזילות בעולם הביאו להתעצמותו של המשבר הפיננסי העולמי לקראת ספטמבר 2008, והתפתחות זו, יחד עם חלחולו של המשבר לפעילות הריאלית, ניכרו היטב במדדים הכלכליים של המשק הישראלי. משבר הסאב-פריים פרץ בגלל ליקויים בשוק המשכנתאות בארה"ב. המשק הצרכני האמריקני בנוי על בסיס אשראי: באמריקה מקובל להשתמש באשראי כמעט לכל רכישה. הבנק מעניק לכל לקוח דירוג אשראי לפי ההיסטוריה הכספית שלו: אדם שמחזיר הלוואות בזמן ובמלואן מקבל דירוג אשראי גבוה. לווה שחזרו לו צ'קים או לא עמד בתשלומים, מקבל דירוג נמוך. בשל כך, יש בארה"ב שני סוגים של בנקים: בנקים המעניקים הלוואות בריבית נוחה ללווים ה"טובים" וחברות המעניקות הלוואות בריבית גבוהה ללווים ה"בעייתיים", המכונות "שוק הסאב-פריים".
בעקבות חוק עידוד המשכנתאות שהחל עוד בתקופתו של קלינטון, ניתנו משכנתאות באחוזים גבוהים מאוד משווי הנכס לרוכשי בתים שיכולתם הכלכלית הייתה מוטלת בספק, ועל הלוואות אלה, שזכו לשם משכנתאות סאבפריים נגבתה ריבית גבוהה יותר.
רוב הלווים נטלו הלוואות מסוג זה מתוך הנחה כי, בהיעדר הצורך לשלם מקדמה, תשלומי המשכנתה שלהם יהיו דומים בגובהם לתשלומי שכירות ואם לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה יסתכם נזקם באובדן הבית עבורו לא שילמו מקדמה ממילא. הבנקים למשכנתאות העריכו כי מרבית הלווים יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה, בגלל הירידה היחסית בריבית בשוק הסאבפריים, ובמקרה של חדלות פירעון, יוכלו למכור את הבית ברווח. הגאות בשוק הנדל"ן הבטיחה, שאם הלווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואה, יוכל הבנק למכור בקלות את הנכס הממושכן. עליה חדה בשיעור הלווים שלא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא גרמה לעליה בריבית שבה היו חברות אחרות נכונות להלוות לגופים מעניקי משכנתאות. החמרת התנאים הזו עבור מעניקי המשכנתאות יצרה אצלם "מחנק אשראי" ומתחילת 2007
ניכרה עליה משמעותית בשיעור פשיטות הרגל של גופים המעניקים הלוואות.
פשיטות הרגל הובילו לירידה במניותיהם של גופים הקשורים בנדל"ן ולהיעלמות הגאות בשוק זה.
הנפגעים הראשונים והישירים מקריסת הבנקים למשכנתאות היו הגופים האמריקאים, האירופיים והאסייתיים שהשקיעו בהם. החשש הוא מפני פגיעה כללית בכלכלה האמריקאית, ובעקבותיה בכלכלות אחרות בעולם. המשבר אינו מתמקד בשוק הדיור האמריקני, משום שרוב המשכנתאות עברו תהליך של איגוח, כלומר, הגופים המלווים גייסו כסף על ידי הנפקות של איגרות חוב שגובו במשכנתאות אלו .אג"ח אלה עברו גלגול נוסף על ידי בנקי ההשקעות למכשירים פיננסיים מורכבים המכונים CDO – Collateralized debt obligation. מכשירים פיננסיים אלה הונפקו על ידי בנקי ההשקעות לכל דורש, כשהם מגובים בחלקם על ידי דירוג. הם נרכשו בהיקפים עצומים על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם. צניחת שווי האג"ח המקורי שהונפק על ידי הבנקים למשכנתאות גרמה במקרים רבים לצניחת ערכם של מכשירים אלה, למחיקות של מאות מיליארדי דולרים במאזני החברות הפיננסיות ולמחנק אשראי חמור Lahart 2007)).