דעה קדומה וזכות חזקה- אדמונד ברק אדמונד ברק נותן משקל לפרקטיות ולניסיון בפוליטיקה, החיים הם תוצר של הליכים איטיים וממושכים והפוליטיקה היא תחום הנלמד מתוך עצמו (אריסטו, מקיאבלי).
המבנים הפוליטיים מאריכי הימים מחילים בתוכם חוכמת האנושות כולה, ההישרדות של מבנה פוליטי מעידה על התאמתו לחברה. רעיונות שאינם מתאימים לא ישרדו. לעומתם רעיונות והברקות של תיאורטיקנים עומדים בקטנותם לעומת החוכמה האנושית שנצברה במוסד עתיק יומין. החיים בהכרח יותר מורכבים מהמציאות וניסיון לכפות עליהם תיאוריה, כביכול אוניברסלית, יוביל לאלימות. תיאורטיקנים לא מציידים את התיאוריה הרציונאלית שלהם במנגנון של פשרה, טוענים לאמת אחת “הכל או כלום”, בעד שתהליכים היסטוריים יכולים להיות מוכרעים באמצעות מנגנון של גישור ובוררות.
המהפכנים הצרפתיים ביססו את מהפכתם על תיאוריה רדיקלית וכשלו. לעומתם, רפורמטורים אמריקאיים בסיסו פעולותיהם, מתוך אחיזה בהיסטוריה והצליחו. רעיונות של מטאפיסיקה חברתית, “הרצון הכללי” של רוסו נועדו לכישלון: 1) החיים יותר מורכבים מהרעיון המופשט 2) החיים דינאמיים ומשתנים, בעד שהרעיון המופשט שואף לסטאטיות ואוניברסליות 3) חברות לא נוצרות מתוך רצון ריבוני או תיאוריה היפותטית, אלא הם תוצר של תהליך איטי של ניסוי וטעייה, תוצר של ניסיון קונקרטי. מכאן, העקרונות שראוי לפעול לפיהם הם חזקה ודעה קדומה, תביעות לזכיות ולשינוי יוכרעו מתוך חזקה בהיסטוריה. ביקורת: השמרנות של ברק יכולה להוות מכשיר להנצחת עוולות העבר ודיכוי של מהפכות מוצדקות (פערים חברתיים ומתחים חברתיים יונצחו ולמעשה לא תהיה לגיטימציה לצאת נגד ולשנותם במהפכה). פרק 3: מליברליזם לליברליזם של רווחה המהפכה המפוארת- בסוף המאה ה-17. מהפכה של מעמד ביניים עירוני שביקש לחיות את חיו ללא התערבות רודנית ושרירותית של מונרכיה אבסולוטית. וכך, תוצר המהפכה: ליברליזם קלאסי= הכרה במרחב האוטונומי הריבוני של כל אדם. הכרה בחירותו השלילית. ג’ון לוק המדינה מקבלת את סמכותה מריבונותו של העם, מרצונו. מדוע לעם להאציל סמכויות? מה הצורך במדינה? התשובה: נמצאת במצב הטבע- אדם באשר הוא אדם נולד חופשי ושווה מטבעו, יש לו זכות על גופו ועל חייו. זכויות אלו הן מוחלטות וזהו הקניין הבסיסי הראשוני. **ללא מקורות
| מילות מפתח | אפלטון, אריסטו, ברק, הגל, הובס, הייק, לוק, מקיאוולי, מרקס, נוזיק, סמית', פוקו, פנון, רוסו |
| מקצוע/ות | מדעי המדינה ויחבל |
| מספר מילים | 6626 |
| מספר מקורות | |
| שנת הגשה | 2011 |
| שם מוסד לימוד בו הוגשה העבודה | אוניברסיטה פתוחה |
| פקולטה | מבוא למחשבה מדינית |