סיכום שיעורים בתולדות המחשבה המדינית, הסוקר רעיונות מרכזיים מן העולם היווני העתיק ועד ראשית העת החדשה. החומר נפתח בהבחנה בין מדע המדינה למחשבה מדינית וברקע על הדמוקרטיה באתונה, וממשיך לסוקרטס, אפלטון ואריסטו: צדק, מבנה המדינה, חינוך השומרים וצורות משטר. בהמשך נסקרות האסכולות הקיניקאית, האפיקוראית והסטואית, הגותו הרפובליקנית של קיקרו, הנצרות ואוגוסטינוס, היחסים בין הכנסייה לשלטון, […]
עבודה בתולדות המחשבה המדינית העוסקת בדמות השומרים ב״הפוליטאה״ של אפלטון ובהשוואה בין אורח חייהם לבין חיי חיילי צה״ל. העבודה מציגה את תפקיד השומרים בהגנה על המדינה ואת הדרישות שאפלטון מציב להם: נאמנות לכלל, חינוך לערכים משותפים, חיי שיתוף והגבלת הרכוש הפרטי והאינטרסים האישיים. בהמשך נבחנים קווי דמיון בין רעיונות אלה לבין השירות הצבאי בישראל, ובהם […]
נאום ההגנה שנשא סוקרטס (כפי שתיעד אותו תלמידו אפלטון) בשנת 399 לפנה"ס אל מול ביהמ"ש באתונה, באשמת כפירה באלים והשחתת הנוער. מגוללות הטענות כנגד סוקרטס, והמענה שלו על כל אחת מהן. נאום זה, על אף שבסופו נגזר על סוקרטס עונש מוות, הוא אבן־בוחן בפילוסופיה הפוליטית – מעלה על נס את שמירת חוקי המדינה, דן במהות […]
על בסיס הטקסטים פיידון ועל הנפש (2.1-2.4), כתבו חיבור מקיף העומד על הדומה והשונה בהגדרת הנפש, טבעה ומהותה בשני הטקסטים. יש לשים דגש מיוחד בפיידון על 'הטיעון האחרון' ו'טיעון הדימיון' תוך עמידה על האופן בו הדיון בצורות ובהפכים בפיידון קשור למושג ה"חיים", וכיצד הוא משרת את ההוכחה בדבר נצחיות הנפש. כמו כן יש להראות כיצד […]
עני על אחת מבין השאלות 1 ו-2, ועל אחת מבין השאלות 3 ו-4. שאלות 1 ו-3: "הטיעון מן המחזוריות" שאלה 1: "אז אם הם הפכים, האם הם מתהווים זה מזה, והאם יש ביניהם שני תהליכי התהוות, הואיל והם שניים?" (71c) משפט זה מסכם את עיקר הטיעון מן המחזוריות. הסבירו את העיקרון הכללי אותו סוקרטס מתאר […]
אפלטון כותב ספר הניקרא "הפוליטיאה", שבו הוא מנסה להציג את העיר האידאלית. אפלטון רוצה להוכיח 2 דברים: האחד, שצדק הוא לא האינטרס של החזק, והשני שאדם רשע רע לו לעומת אדם טוב שטוב לו. בעבודה זו על פי הטקסטים אנסה להסביר את טענתו של אפלטון שצדק ואושר הם אחד.
בעבודה זו, אדון כיצד מתפתח משטר דמוקרטי, ואתייחס למעלותיו ולמגרעותיו של משטר זה. את טיעוניי אבסס על מספר מקורות של הוגי דעות יווניים, כגון: תוקידידס, אפלטון ואריסטו, וכן על ספרה של רחל צלניק, העוסק בדמוקרטיה האתונאית העתיקה
אתגרים טכנולוגיים לחשיפת גולש אנונימי, בעיית האנונימיות ברשת, גולש אנונימי, גולש אנונימי המפר זכויות יוצרים, גולש אנונימי הפוגע בשמו הטוב של האדם, דוקטרינת ההפרה התורמת ונוהל הודעה והסרה, האתגר הכללי בהסדרת בעיית האנונימיות, הזכות לחופש הביטוי, היסטוריה פסיקתית, הפרת זכויות יוצרים, לשון הרע, מה היא אנונימיות באופן כללי ומאפייניו של המרחב הווירטואלי, מה מאפשר לגלוש […]
מבוא למחשבה מדינית ממן 12 שאלה 1 אריסטו ואקוינאס ידועים בעיקר בתרומתם לפילוסופיה המדינית ולתחום המחשבה המדינית , כתביהם הוותיקים תרמו ועיצבו רבות את הפוליטיקה בצורתה הנוכחית כפי שאנחנו מכירים אותה היום. בין אקוינאס לאריסטו ישנם קווי דמיון דומים, וזאת בעיקר מכיוון שמטרתו העיקרית של אקווינאס, שהיה איש דת קתולי, היא לבסס את הגותו של […]
שאלה 1 "תפיסות שונות של "מציאות" עלולות מלכתחילה להפריד בין הוגים".- כדי לנתח את המשפט ולהסביר את המכשול שמהווה משפט זה על המחשבה המדינית, יש להבין שכל הוגה מחזיק בתורת הכרה משלו המציגה למעשה את הדרך שבה הוא רואה את העולם– "כל שיטות המחשבה המדינית […] תלויות בקווי המתאר הסופיים שלהן במגוון אמונות שמעבר […]
מחברת קורס מבוא למחשבה המדינית תוכן עניינים: הקדמה. 4 התרבות הפוליטית בעולם היווני 5 אתונה וספרטה. 6 ספרטה. 6 אתונה. 6 הפילוסופיה הפוליטית ביוון 8 הפילוסופיה קדם סוקרטס. 8 הפילוסופיה הסופיסטית וסוקרטס. 9 אפלטון 10 אריסטו 13 ההגות הפוליטית בעולם ההלניסטי 17 אלכסנדר מוקדון 17 ארבעת הזרמים ההליניסטיים המרכזיים.. 17 המחשבה הפוליטית המקראית. 19 רומא. […]
ממ"ן 11 מחשבה מדינית ציון 100 שאלה 1 – תחום המחשבה המדינית תחום המחשבה המדינית הוא כל העוסק סביב שאלות היסוד בנוגע למסגרת מדינית ולחיי חברה, בעבר ובהווה. בחינתן של שאלות שונות בתחומים הנוגעים לצורת המדינה לדוגמא – שלטון, פוליטיקה, חוקים, חובת המדינה, חינוך. תחום המחשבה המדינית עוסק גם ב"מדינה האידיאלית" – מה הוא מודל […]
ממ"ן 11 1 . א) בעיית אותיפרון שהציג סוקרטס מדגימה את הוויכוח בין האידאליזם לבין הרלטיביזם בכך שהיא שואלת האם ישנו קיום של ערכים הקודם לאלים, והם אף כפופים לו, או לחילופין שיחסם של האלים הוא שיוצר את הערכים. במקרה שבו "מפני שהיא אהובה, על כן היא חסידות", יכולות להתקיים בעולם אינסוף צורות שונות של […]
שאלה 1 מקור המילה אקלקטי הוא מהמילה היוונית Eklektikos שפירושה בוחר. הכוונה היא לדבר שהוא מלוקט, מקובץ או נבחר ע"י ליקוט מתוך מקורות או שיטות של אחרים. מאמרו של גבריאל אלמונד מתאפיין באקלקטיות – תיאורים הכוללים מרכיבים מדעיים לצד מרכיבים לא מדעיים. הדרך בה מבסס אלמונד את רעיון האקלקטיות במאמרו היא שילוב וליקוט של מרכיבים […]
תוכן עניינים מבוא 3 אפלטון 4 אריסטו 5 מסקנות 6 ביבליוגרפיה 7 תקציר בעבודה קצרה זו ביקשתי לבחון את עמדת של מישל וולבק המובאת בספרו "אפשרות של אי", המבוססת על מציאות אונטולוגית, אותה הוא מבקש לבקר, ביחס לעמדותיהם האפיסטמולוגיות התיאורטיות של אפלטון ואריסטו. וולבק מבקר את תפיסת הפרט ותשוקותיו כמרכז ההוויה בחברה המערבית המודרנית ואת […]
מבוא למחשבה מדינית – סיכום כל ההוגים בקורס: · אפלטון · אריסטו · תומס מאקווינס · ניקולאס מקביאלי · תומס הובס · ג'ון לוק · ז'ן ז'אק רוסו · אדמונד ברק · ג'ון סטיוארא מיל · קרל מרקס · הרברט מרקוזה · פרנץ פנוון · ג'ון רולס סיכום הוגים מבוא למחשבה מדינית תוכן עניינים אפלטון- […]
מבוא ספר ה"מדינה" (פוליטיאה) לאפלטון הוא הדיאלוג האפלטוני החשוב והמקיף ביותר, הנוגע כמעט בכל נושא שאפלטון עסק בו. (צדק אישי ופוליטי, תורת האידיאות, הכרה, תורת ההיזכרות, הישארות הנפש, אומנות, לשון) הוא כנראה גם הטקסט הפילוסופי החשוב ביותר, שהשפיע על הפילוסופיה המערבית יותר מכל. ספר ה"מדינה" הוא גם החיבור האפלטוני הארוך ביותר. לפניכם סיכום תמציתי ביותר […]
לפני מספר ימים הפתיע שר האוצר של ישראל, יאיר לפיד, בתוכנית לאיפוס המע"מ בקניית דירת מגורים ראשונה. תוכנית זו זכתה לקיתונות של ביקורת בעיקר מצד מומחים לכלכלה ומפקידי משרד האוצר שטענו כי תוכנית זו דווקא תיצור ביקוש רב יותר ותעלה את המחירים העתידיים של הדירות. לפיד מצידו השיב "זו תוכנית לעם ולא למומחי כלכלה ולפוליטיקאים". […]
קוגנטיביזם – השקפה מטא-אתית, אשר בבסיסה עומדת הטענה כי פסוקים מוסריים מבטאים, למעשה, עמדה הכרתית כלפי העולם. הווה אומר, פסוקים מוסרים הם סברות או האמנות הנושאים ערך אמיתי או שקרי, וכאשר הערך שהן נושאות אמיתי, הם מייצגים אתה המציאות. הנטורליזם הוא קונגטיביסיטי משום שהוא רואה בעובדות (כלומר, משהו שניתן לתפוש) את הבסיס למוסר, ההשקפה ההפוכה […]
שאלה 1 א) מחשבה מדינית הינה הגות אנושית השואלת שאלות ומעלה רעיונות הנוגעים בתופעות פוליטיות אקטואליות והיסטוריות. השאלות מתמקדות בהגדרת טיבה של המדינה, הלגיטימציה לקיומה וכן על איתור מסגרת חברתית-מדינית הולמת לאדם ולטיבו. המחשבה המדינית כוללת שלושה תחומים מרכזיים: · התחום האמפירי – עוסק בבחינת הסדר המדיני המצוי. כלומר, בהתבוננות במציאות החברתית והמדינית בעבר ובהווה […]
מבוא לפילוסופיה – סיכום מלא של הקורס סוקרטס חי באתונה במאה ה- 5 לפנה"ס. סבר שהיעוד שלו הוא לעורר באנשים את אי הידיעה וכך, לא עשה דבר מלבד לחקור את אזרחי אתונה באופן אישי. שאל אותם מאין להם הביטחון שמה שהם מאמינים בו הוא האמת. גילה שאנשים אינם יודעים באמת מה מניע אותם לחשוב את […]
האני והזולת: בין האפיסטמולוגי והאתי, סמסטר א' תשע"א, מטלת כתיבה מס' 1 (אפלטון) 1 . הסבירו את משל המערה והדגישו בהסברכם את א. מקומה של התמונה האונטולוגית שמציע אפלטון (עולם התופעות ועולם האידיאות). ב. תפקידו של הפילוסוף במסגרת תמונה אונטולוגית זו. שימו לב כי אינכם מתבקשים לשוב ולספר את המשל במלים שלכם, אלא לדון במשמעותו […]
גוף ונפש (חומר ורוח) עבודת אמצע סמסטר הציגו בקצרה את תפיסת הגוף והנפש של אחד הפילוסופים שלמדנו עד כה. בחיבורכם התייחסו בצורה ברורה ושלמה לעמדתו של הפילוסוף ולהיגיון שעומד מאחוריה. אפלטון פלאטוניזם הפילוסוף היווני אפלטון (427 – 347 לפנה"ס), תלמידו של סוקרטס, מורו של אריסטו ואחד מהפילוסופים המשפיעים ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. מתרומותיו הגדולות לעולם […]
אפלטון תפיסת האדם: האדם הוא יצור תבוני. האדם הוא טוב וכל אדם יכול לצאת "מהמערה". אפלטון מאמין כי בני האדם ניחנים בשלושה תכונות עיקריות מולדות: תאווה, אומץ לב ותבונה. התכונות האלה טמונות בכל בני האדם, אך לכל אדם קיימת תכונה אחת שהיא הדומיננטית. לפי אפלטון אדם טוב הוא אזרח טוב, ואזרח טוב הוא אדם טוב. […]
מבוא למחשבה מדינית – ממ"ן 12 שאלה 1. סעיף א' החוק הטבעי – הוא מימושו וגילויו הפשוט והישיר של החוק הנצחי עלי אדמות. מימוש וגילוי הבאים לידי ביטוי באופן החשיבה וההתנהגות המצויים של האדם. בלשונו של היטינגר נאמר שזהו חוק בלתי כתוב לפיו כל אדם יודע להבדיל בין טוב לרע ואיננו נוטה לפגוע בזולת. נראה […]
מבוא למחשבה מדינית – ממ"ן 11 שאלה 1 . אפלטון אידאה – (צורה) לפי אפלטון האידאה זהו דבר לא מוחשי, אנו לא יכולים לראות אותה או לגעת בה אבל אנו יודעים שהיא שמה והיא קיימת, איפשהו בעולם "האידאות". האידאות הן המהות, הצורה המוחלטת הטהורה והנצחית של כל דבר ודבר והיא מתגשמת ובאה בכל מיני דרכים […]
ממ"ן 11, מבוא למחשבה מדינית שאלה 1 א. סוגית החירות – עוסקת בגישות השונות כלפי הדרך בה בא החופש לידי ביטוי בחייו של האדם בחברה. המאמר מדבר על שלוש גישות למושג החופש: חופש הרצון, כאמור אי כבילותו של הרצון ומתן בחירה חופשית לאדם, תפיסת החופש כמימוש עצמי, הדוגלת בכך שיש לאפשר לאדם לפעול כרצונו ולהסיר […]
דעה קדומה וזכות חזקה- אדמונד ברק אדמונד ברק נותן משקל לפרקטיות ולניסיון בפוליטיקה, החיים הם תוצר של הליכים איטיים וממושכים והפוליטיקה היא תחום הנלמד מתוך עצמו (אריסטו, מקיאבלי). המבנים הפוליטיים מאריכי הימים מחילים בתוכם חוכמת האנושות כולה, ההישרדות של מבנה פוליטי מעידה על התאמתו לחברה. רעיונות שאינם מתאימים לא ישרדו. לעומתם רעיונות והברקות של תיאורטיקנים […]
בעבודה זו אני מביאה את הדיון של הפילוסוף שופנהאואר – דירוג האמנויות אצלו – אדריכלות, ציור,פיסול, שירה ומוסיקה – כאשר הענף העיקרי באמנויות מתחיל בדרגה הנמוכה של האדריכלות כעוסקת בעולם החומרי, הפשוט, ובעקבותיה הוא מדרג בסדר עולה בחשיבות את אמנות הציור, הפיסול, שענף השירה עולה עליהם ובראש דירוג האמנויות שלו הוא מציין את המוסיקה. המתבונן […]
מטלת מנחה (ממ"ן) 1 1 – הקורס: 10611 – מבוא למחשבה מדינית חומר הלימוד למטלה: מבוא (מאמרו של מלפורד סיבלי), אפלטון, אריסטו: מאמרי מקור, מאמרי פרשנות והפרקים הרלוונטיים ממדריך הלמידה. שאלה 1 במאמר של מלפורד סיבלי "מחשבות ואידיאולוגיות מדיניות: תולדות המחשבה המדינית" (מקראה כרך א), מוצגות סוגיות ודילמות מרכזיות המעסיקות הוגים משחר ימיה של המחשבה […]
תולדות מלחמת הפלפונס קאוטליה אפלטון צורות המשטר ביוון הקלאסית ניתוח מאמר – כתבי אפלטון כרך 2: הקשר בין הצדק למדינה אריסטו: היררכיה תכליתית, הביקורת על אפלטון המחשבה המדינית לאחר עידן הפוליס קיקארו סנקה סטואה חוק הטבע: הפנים הכפולות של החיים המדיניים במחצית הראשונה של […]
מודל החינוך של ג'פרסון בראי ה"מדינה" של אפלטון תוכן עניינים 1 . מבוא. 3 2 . "המדינה" – דיאלוג אפלטוני 4 3 . הכרזת העצמאות- עיקרי תפיסותיו של ג'פרסון 10 4 . חוקים ומערכת החינוך של ג'פרסון 17 5. פילוסופיה ואומנות- אפלטון למול ג'פרסון 26 6 .סיכום. 31 ביביליוגרפיה. 32 נספחים. 33 1 . מבוא […]
מבוא למחשבה מדינית בתחום מדעי המדינה נתקלים בפילוסופיה פוליטית, תיאוריה פוליטית ואידיאולוגיה פוליטית: · פילוסופיה פוליטית: שאלות עקרוניות מופשטות אשר חוצות תקופות וזמן ועוסקות ביסודות ההיבטים הפוליטיים של החיים (כמו לדוגמא השאלה של מהי חברה צודקת). גם דרך ההתמודדות עם השאלות הינה שיטתית ובעלת תחכום מסוים. שאלות אלו עוסקות ברצוי ולא במצוי. · תיאוריה פוליטית: […]
אסתטיקה – סיכום למבחן מודל סינכרוני: מוען > מסר > נמען. אין קשר לזמן. המוקד הוא המסר העובר תהליך ארוך של עיבוי אסתטי. מודל דיאכרוני: אמנות הקלאסית (יוון העתיקה) > אמנות רומנטית > אמנות מודרנית > אמנות פוסט-מודרנית. חוויה מרכזית של המוען – פונקציה רגשית (תקופה רומנטית). חוויה מרכזית של הנמען – פונקציה פאטית (המטרה […]
תוכן עניינים מבוא 2 תקציר הסרט פלזנטוויל 3 אינטרטקסט 4 משל המערה של אפלטון 6 המערה מול פלזנטוויל 7 מאפלטון לבורדוול 8 בורדוול ופלזנטוויל 1 1 סיכום 1 4 ביבליוגרפיה 1 5 פילמוגרפיה 1 6 שאלת מחקר: לסרט פלזנטוויל (Pleasantville 1998), בבימוי גארי רוס ,(Ross) יש קשר אינטרטקסטואלי עם משל המערה של אפלטון (Plato). אפלטון […]
ממ"ן 11 1 א) בקטע הקריאה "מחשבות מדיניות", מציג מלפורד סיבלי כמה מהסוגיות המרכזיות שבהן עוסקת המחשבה המדינית. אבחר ארבע סוגיות המיוחסות לסיבלי ואציג את תשובותיו של אפלטון לכל אחת מהן: בעיית החירות- המונח "חופש" נקשר לפי תורת אדלר לשלושה מובנים: חופש הרצון- על פי הגישה המסורתית, בחירותיו של האדם, אינם ניתנות מתוקף צו האלוהים. […]
להלן שאלות ממבחן הבית עם פרק קטן מתוך התשובה: שאלה 1 מה הקשר בין הפוליטיאה לאדם האידיאלי של אפלטון לפי רעיונותיו המרכזיים במשנתו? נא להביא שתי דוגמאות לרעיונות אלה. תשובה: "החיבור המדינה, המוכר לקורא העברי גם בשמות "הפוליטאה" או "הרפובליקה נחשב כיום לחיבור החשוב ביותר של הפילוסוף היווני אפלטון. הוא נכתב סביב שנת 390 לפנה"ס. […]
אפלטון- פוליטיאה פוליטיאה הוא חיבור שאפלטון כתב, בו מנוהל דיאלוג בין מספר דמויות ובעזרתו הוא פורס את משנתו בכמה נושאים: 1 . צדק והתהוות המדינה ומטרתה: בתחילת טקסט ניכר המשיכו של דיון על צדק, לאחר שאלות והסברים נכנס אדימנטוס לדיון ומבקש מסוקרטס שיסביר: מדוע עדיף הצדק עצמו ממוניטין של הצדק, ומדוע עדיף הצדק על העוול […]
עבודה זו קיבלה את הציון 92 בקורס "תענוגות יווניים" באוניברסיטת .. מבוא "כל בני האדם שואפים מטבעם אל הדעת" , כך טוען אריסטו, ועם גישה זו הוא חוקר ללא חת אחר האמת בתחומי חיים רבים, כאשר אחד מן התחומים הללו הינה התיאוריה סביב נושא ה"הנאה". עבודתי זו תעסוק בתורת ההנאה של אריסטו, כפי שהיא נובעת […]
הדיון בסוגיית האהבה לוקח חלק בשיח הפילוסופי עוד מימיו של אפלטון. הדיון בשאלות בדבר טיבה, מהותה, הדרך להשגתה וערכה של האהבה לא יורד מסדר היום האנושי ונראה כי לא ירד לעולם. תרומתו של פרויד לשיח האהבה היא מהמשמעותיות והמעניינות שבנמצא. זיגמונד פרויד, מגדולי הפסיכואנליטיקאים של כל הזמנים, תופס את האנושות וקיומה ככאלה שמושתתות על המיניות. […]
עבודה זו מתבססת על ספר המדינה (פוליטאה), אשר נכתב על ידי אפלטון במאה הרביעית לפני-הספירה. אפלטון מנסה להציג לקורא את "הסדר הנכון", לדעתו, לפיו צריכה להתקיים מדינה, זאת באמצעות תיאור דיאלוג מורכב ועמוק, בין סוקראטס מחד, ובכיריה של יוון מאידך. את ספרו פותח אפלטון בדיון מורכב ומעמיק על מושג הצדק, אשר מתוכו הוא פונה לשאלות […]
האם מקור הצדק ב"נומוס" או ב"פיזיס"? אם נבחן את הנומוס נראה כי על פניו הוא זה המבטא את ה"צדק", מכיוון שבאותה החברה בה הוא חל, כלל האנשים אמורים להישפט על פי אותן אמות מידה ללא יוצא מן הכלל. מכאן שזהו, כביכול, הצדק האולטימטיבי, אך האם זו הייתה כוונתו של המשורר בדברו על "צדק". כעת, נבחן […]
יחודו של פריקליס כמנהיג התבטא במספר דברים: ראשית, באסיפת המצביאים בה השתתפו המצביאים הגדולים של העיר פריקליס היה ראשון בין שווים ולא שקול להם, "וכך אירע, שהשלטון, שהיה דמוקרטי לפי שמו, היה למעשה נתון בידי הראשון שבאזרחיה", בכך הצליח מחד לשמור על צביון הדמוקרטיה ומאידך לקחת, בעת הצורך, את המושכות לידיים, לקבל החלטה ולהובילה בהצלחה. […]
בעבודה זו אדון בשאלה – היכן הוא משכנו של הצדק? בחלקה הראשון של העבודה אנסה להתחקות אחר החיפוש ההיסטורי בעקבותיו של הצדק, מימיו של אפלטון ועד ימינו אנו. בחלק השני אתאר שני מהלכים: בראשון, אנסה לבסס את מקום משכנו של הצדק בתוך חומות המדינה והחברה, זאת באמצעות משנתו של ג'רי כהן וביקורתו על אחרים; ובשני, […]
מאמר 3 הולדת הפסיכולוגיה ביוון העתיקה דיוננו מתחיל ביוון העתיקה, למרות שהפסיכולוגיה המדעית החלה להתפתח רק במאה ה- 19 המאוחרת. שכן חלק מהתאורטיקנים העתיקים דנו בנושאים שאנו יכולים להחשיב אותם כפסיכולוגיים. נטורליזם ע"פ יוון העתיקה נטורליזם מודרני היוונים ביקשו ללמוד על הטבע בהיבטים שונים שלו, באמצעות החושים. שכן הם האמינו בעולם שניתן לצפות בו. מכאן […]