שאלה 1
חירום על-פי הגדרתו במילון הוא מצב של לחץ, דחק, דחיפות, מיידיות, צורך דחוף, בהילות, פורענות, אסון, פגע, צרה, מצוקה.
מצב של איום, שעל-מנת להתמודד איתו זקוקה המדינה לאמצעים חריגים או לנקיטת פעולות היוצאות מגדר הרגיל, שאינה נוקטת בהן בשגרה. מצב חירום יכול להיות אסון טבע, תסיסה פנימית, או מלחמה.
במצב חירום נוטלת לידיה הרשות המבצעת סמכויות יתר.
הריבון הוא המחליט על מצב חירום והמכריז עליו, וברור שבמובן זה מצב חירום נמצא בניגוד למצבה הנורמלי של הדמוקרטיה. כל המדינות הקדמורטיות מכירות באפשרות של מצב חירום, אך באנגלית לדוגמה, נקרא מצב החירום גם מצב יוצא דופן, קרי מצב שחייב להיות מוגבל בזמן, שאם לא כן, הלא-שגרתי יהיה לשגרה. במאמר, בר-טל ויעקובסון מבחינים בין שני סוגי מצבי חירום – מצב חירום חוקי ומצב חירום מנטלי. מצב חירום אקטואלי, אותו הם מכנים גם "מצב משבר של ביטחון", הוא מצב חירום חוקי, כאשר קיימת סכנה ממשית המאיימת על ביטחון המדינה, ומצב חירום מנטלי, שהוא מצב חירום מדומה, ולעתים מניפולטיבי, אותו יוצר השלטון כדי להשרות אווירת מצוקה במדינה שתשרת את צרכי השלטון, כמו הורדת כשל שלטוני מסדר היום של השיח הציבורי, או גיוס תמיכה פוליטית. מצב חירום חוקי מוכרז לתקופה מוגבלת בזמן, שבמהלכה ניתנת לשלטון הסמכות לפעול למען בטחון המדינה, גם במחיר הפקעת חוקים העוסקים בזכויות אזרח, בפרטיות ובכבוד האדם, באיכות הסביבה, בקניין פרטי וכו'. במצב מלחמה זקוקה המדינה למשאבים מיוחדים, ולכן מותרת לגייס את המשאבים הללו על-פי חוק.