פרה סמינריון בקורס 10523-מוסר ועסקים- בנושא עובדים זרים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , ,
ציון 85
שנת הגשה 2011
מספר מילים 4883

תקציר העבודה

    תוכן עניינים
מבוא
הצגת הנושא על פי המיתוסים של עולם העסקים והפרכתם פרק א – יישום הביקורת על הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית פרק ב – סקירה של החוקים הרלוונטיים לנושא תנאי העסקת עובדים זרים.
פרק ג – יישום של עקרונות המוסר פרק ד – דיון ומסקנות רשימה ביבליוגרפית מבוא העסקת עובדים זרים הפכה להיות במרוצת השנים לאחת מהבעיות המכריעות בתחום יחסי עבודה.
תחילתה של התופעה בשנות השמונים, אך מספר העובדים הזרים היה אז קטן והתופעה לא הייתה בולטת. התופעה הפכה להיות משמעותית, מבחינה כמותית, בשנת 1993, בעת שהצטמצם מספר העובדים תושבי השטחים, לאחר סגרים ממושכים, אותה הטילה מערכת הביטחון בעקבות פיגועים שערכו פלשתינאים. בגלל המחסור בפועלי כפיים ובעובדים לא מקצועיים, ניתנה כמות גדולה של אישורים להבאת עובדים זרים, בעיקר בחקלאות ובענף הבנייה.
הממשלה נכנעה בהדרגה לכוחות שצידדו בכניסתם של עובדים זרים וללחצים שהופעלו עליה, לחצים אלה הניעו את הממשלה בסופו של דבר לאפשר את כניסתם של מהגרי עבודה בחסות הסדרי-כבילה, ותוך כדי כך לעלות מדרגה בכל מה שנוגע לפגיעה בזכויות יסוד וזכויות חברתיות של בני אדם. נראה שהחשש מפני תלות בכוח העבודה הפלסטיני פעל בנקודות זמן מסוימות כמו מטה קסם גם על מי שהיה מודע היטב למשמעות של מתן היתר להבאת עובדים זרים, גם בקנה מידה קטן. מטה הקסם הזה איפשר את "החגיגה הגדולה" של הזרמת עובדים בקנה מידה גדול באופן יחסי. וכך, אם במהלך 1992, שנה שידעה עלייה באבטלה, קטן מספר ההיתרים להעסקת מהגרי עבודה, היה  גיוס נרחב של מהגרי עבודה לחקלאות ולבניין בשנים
1 993-1996. התלות בעבודה פלסטינית קרסה בפועל, ובמקביל עלה כוחם של מי שעמדו מאחורי הבאת מהגרי-עבודה – מעסיקים וחברות כוח אדם. "החגיגה הגדולה", מתברר, פועלת לפי חוק כלים שלובים, שהרי הדרישה לכוח עבודה זול נותרת בעינה ורק הניצבים מתחלפים. הבעיה העיקרית של ישראל בתחום התעסוקה היא העובדים הזרים והיעדר אכיפת חוקי העבודה, כיום, 14% מהעובדים במשק מועסקים בניגוד לחוק, בשכר נמוך משכר המינימום – ואלה עובדים ישראלים, בלי לספור את הזרים. אין דרך להילחם בכך לפני שמתחילים לאכוף את חוקי העבודה, ובעיקר על המעסיקים. חייבים לוודא שהמעסיקים וחברות כוח האדם פועלים על פי חוק – ולהטיל קנסות כבדים על מי שעובר על החוק. ברגע שהחוק ייאכף, שוק העבודה יסתדר מעצמו: שכר העובדים הזרים יעלה, פחות מהם יועסקו, ובמקומם ייכנסו יותר ישראלים. עפ"י הערכות, האמצעי החשוב והמשמעותי ביותר להוספת מקומות עבודה הוא טיפול בבעיית העובדים הזרים – שיכול להוסיף לשוק הישראלי 100 אלף מקומות עבודה.
העסקת העובדים הזרים מעוררת דילמה למדינה, שכן מחד מחובתה לדאוג לרווחת אזרחיה ומאידך, מחובתה לקדם את האינטרסים של כל תושב במדינה, ללא קשר לאזרחותו.
ניסיונות הממשלה להציע פתרון לדילמה נתקלים פעמים רבות בהתנגדויות מצד גופים שונים כגון ארגוני זכויות אדם וקיים קושי רב לרצות את כל הצדדים.
לדברי הארגונים, חוק ההסדרים יפגע אנושות ובאופן גורף באזרחים ישראלים ובבני משפחותיהם, וכן בחירותם של מהגרי העבודה להחליף את מעסיקיהם.
החוק, המעודד את מדיניות 'הדלת המסתובבת', רק מחזק את התמריץ להבאת מהגרי עבודה נוספים תמורת דמי תיווך מופקעים, לניצולם המחפיר ולפגיעה בכל העובדים בישראל – ישראלים ומהגרים גם יחד.
בנוסף לדילמה למדינה, ישנה דילמה גם למעסיקים המקומיים מאחר ויש להם מחויבות כלפי העובדים הזרים והם נושאים באחריות כלפיהם. לעיתים, מילוי אחר זכויות העבודה הבסיסיות המעוגנות בחוקי המדינה נוגד את האינטרסים הכלכליים של המעסיקים. ההנחה הבסיסית היא שתנאי העסקה של עובדים זרים אינם מוסריים וכי ישנה אפליה שנובעת מכך שעובדים זרים הם בדרך כלל פחות דורשניים, יותר צייתניים ופחות נוטים ויכולים להתנגד ליחס כלפיהם בעבודה או לתנאי העבודה. האפליה מתבטאת בכך שעובדים זרים מרוויחים משכורות נמוכות יותר מאשר אזרחים המבצעים את אותה העבודה בדיוק, יש להם מעט זכויות חוקיות אם בכלל  ואפשר לפטר אותם ללא כל פיצויים.
נשאלת השאלה האם אכן קיימת בעיה מוסרית בתנאי העסקתם של העובדים הזרים והאם יש מקום למוסר בתחום העסקת העובדים הזרים? נראה כי בפעמים רבות מוותר המעסיק על המוסר ועל ביצוע ה"מעשה הנכון" על מנת למקסם רווחים.
הטענה היא כי שיפור תנאי העסקת עובדים זרים עשוי להגדיל את עלויות העבודה במידה שלא תאפשר תחרות בשוק הבינלאומי וימנע יכולת תחרות של הייצוא החקלאי הישראלי בעולם לאור העובדה שהשכר ליחידת התפוקה של עובד תאילנדי היא פחות ממחצית מעובד ישראלי. בנוסף יש לבחון האם אכן קיימת בעיה מוסרית באופן העסקת העובדים הזרים מאחר  ובאגוד לשכות המסחר נטען כי מצב העובדים טוב בהרבה מבעבר וכי הענף פועל באופן לגיטימי וחוקי ונתון לפיקוח הדוק של הרשויות, כמו כן, שכרם ותנאי עבודתם של העובדים הזרים נקבעו והוסדרו בנהלים שקבע משרד התמ"ת. בעבודה זו אציג את הנושא בהתאם למיתוסים על עולם העסקים והפרכתם ותוך התייחסות לביקורות על הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית, בנוסף אבדוק את ריסון המערכת על ידי בחינת  התייחסות החוק לנושא זה, לאחר מכן  אבצע ניתוח ערכי על פי עקרונות המוסר ולבסוף אציג סיכום הכולל מסקנות ודעה אישית.