כ40 עמודים!!! ומעל ל12,000 מילים תוכן העניינים
מבוא –…1-2
פרק א' – תוקפנות -רקע תיאורטי- סקירת ספרות –.3-10              א.1 התיאוריות הביולוגיות –5-7
               א.2 תיאוריות תסכול -..8
               א.3 תיאורית הלמידה החברתית .9-10 פרק ב' – נתונים של העלייה האתיופית -…16-24
פרק ג' – החברה הישראלית כחברה קולטת              מקרה בוחן: העלייה האתיופית -.13-27
                ג.1 החברה הקולטת.         -13-21
           ג.2 החברה הנקלטת – הסתגלות וחוויות הקליטה-22-27
פרק ד' – עבריינות ותוקפנות בקרב יוצאי אתיופיה -…28-34
דיון –.35-37
ביבליוגרפיה 38-42
         מבוא
הגירה משמעותה מעבר בין חברה לחברה ובין תרבות לתרבות. למעבר מן הסוג הזה, עלולה להיות השפעה על אלה המבצעים אותו, בין השאר, גם ברמה הפסיכולוגית. ההשפעה יכולה להיות תולדה של הפערים בין שתי החברות – חברת המוצא והחברה הקולטת, תולדה של תסכול, הבדלים בין הנורמות של חברת המוצא או של גורמים רבים אחרים. ככל שהפערים בין חברת המוצא לחברה הקולטת גדולים יותר כך גוברת ההשפעה של ההגירה על התחומים השונים, כולל אלה הנפשיים וההתנהגותיים. ההבדלים התרבותיים שבין העולים יוצאי אתיופיה לבין החברה הישראלית בקרבה הם היו אמורים להיקלט, הינם עמוקים ובולטים ביותר.
האינטראקציה המתקיימת בין שתי התרבויות הללו מורכבת ומסובכת אף היא. אחת הדרכים של יוצאי אתיופיה להתמודד עם הפער התרבותי האמור ועם הקשיים הנובעים במהלך האינטגרציה בין שתי התרבויות היא באמצעות הפגנת תוקפנות ויצירת תרבות-נגד. מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון כיצד משפיעים המגעים הבין-תרבותיים בין יוצאי אתיופיה לבין החברה הישראלית על אופן ומידת התוקפנות והעבריינות המאפיינת את העדה האתיופית בישראל, במיוחד את בני הנוער.תחושות הקיפוח והתסכול הנובעות מטעויות או מחוסר הבנה של תרבות אחת את השנייה, גורמות לעלייה מתמדת במפלס התוקפנות והעבריינות של בני העדה. הכוונה היא גם להציג ולשפוך אור על תמונת המצב העכשווית, תוך הצבעה על גורמים אפשריים לתופעה, וגם לבחון אפשרויות, או כלים, לצמצומה של התופעה. סקירת הגורמים תיעשה תוך בחינת העבר והצעת הפתרונות תכלול אוריינטציה עתידית.    גל האלימות בעדה האתיופית מגיע לאחרונה לממדים מדאיגים. משהו בעדה השמרנית והצנועה, שבאה מתרבות מסורתית וערכית, מתפורר במציאות הישראלית. על-פי עדותיהם של רבים מן העולים "אלימות במשפחה" הוא מונח שלא היה קיים כלל שם באתיופיה, ויש אפילו קושי לשונ ביבליוגרפיה אבן – שושן, א. (1985). המילון החדש. תל-אביב: מסדה. 1441.
אדלר, ח. ובלס, נ.
(2000). "חינוך לנוער על-פי דרכו – המבדיל והמאחד במערכת החינוך", בתוך: י. קופ (עורך). פלורליזם בישראל: מכור היתוך ל"מעורב ירושלמי". ירושלים:המרכז לחקר מדיניות בישראל.
אדלשטיין, א.
(2002). "דפוסים של עבירות ועבריינות בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה בישראל". משטרה וחברה, 6.
בוגנים, א.
(2005). חלום עתיק ושברו. ארץ אחרת, 30, 16-19.
בן-עזר, ג. (1988).
פרופיל פסיכו-תרבותי של העולה הצעיר מאתיופיה, בתוך: ש. קניאל (עורך), אגדה של עלייה – יהודי אתיופיה וקליטתם הלשונית, ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, 131-119.
בן-עזר, ג.
(2003). המיתוס הפרטי שח יהודי אתיופיה, פנים, 26, 22-27. בראל, צ. (1992). מפגשים עם הפסיכולוגיה. תל-אביב: רכס. בר-יוסף, ר.
ונחשון-שרון, ד. (2000). טוב שכן קרוב מאח רחוק, בתוך: י. קופ (עורך), פלורליזם בישראל – מ"כור היתוך" ל"מעורב ירושלמי", ירושלים:
המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, עמ' 103-77.
גונצ'ל, י.
(2005). אל תראוני שאני שחרחורת. . ארץ אחרת, 30, 20-24.
גורן, נ. (2005).
מנוכרים מן החברה הישראלית, מנוכרים מן ההורים. ארץ אחרת, 30, 82-83.
גרופר, ע., מלמקו, י. ונודלמן, א. (2003). "טקסי מעבר" של נוער יוצאי אתיופיה בכניסה לפנימיות, בתוך: ר. איזיקוביץ (עורכת), על גבולות תרבותיים וביניהם: עולים צעירים בישראל, תל-אביב:, רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
דווידוביץ', ר.
(1999). "עולים מחבר המדינות וישראלים וותיקים – השוואת סולם הערכים", הד האולפן החדש, 79, 55-44.  הראל, א. ש.
(1994). כמה היבטים על מעבר תרבותי, בתוך: ר. ולר (עורכת), בין שני עולמות, ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לחינוך מבוגרים, 
5 -21. זרחין, ת.
"גידול מדאיג בעבריינות בקרב נערים יוצאי אתיופיה". ידיעות אחרונות, 22.7.2000 ·         חביב, ג'., בן-רבי, ד. וארגוב, ד. (2001). הטיפול המשטרתי בקטינים ובבני נוער – היערכות המשטרה בתחום הפשיעה בקרב בני נוער עולים. המרכז לילדים ולנוער, ג'ויינט – מכון ברוקדייל.
ישי, י.  ופדהצור, ע. (1999). מחקר במסגרת החוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה.
כהן, ר. (2001).
"חינוך מבוגרים כיוצר הליבה המשותפת של החברה הישראלית", גדיש, ז, 100-88.
כספי, א. (1996).
"זה לא סיפור שחור", הארץ, 9.2.1996.  לביא, צ. (2000). הייתכן חינוך בעידן הפוסט-מודרניזם?, תל-אביב: ספריית הפועלים.
ליסיצה, ס. ופרס, י. (2000). "עולי חבר העמים בישראל – גיבוש זהות ותהליכי אינטגרציה", סוציולוגיה ישראלית: כתב עת לחקר החברה הישראלית, 1, 30-7.
מלסה, ר. (1996).
"ציפיתי לראות ישראלים בהפגנה", מצד שני, 3, 29. סבר, ר. (2001).
"בוללים או שוזרים? מסגרת מושגים לבחינת סוגיות רב-תרבותיות", גדיש, ז, 53-43.
ספקטור, ג.
(1995). "רכישת העברית אצל עולי אתיופיה: בעיית הרקע
התרבותי-חברתי", הד האולפן החדש, 70, משפטים-8. פדהצור, ע.
(1999). "הזר, השונה והגר – התייחסות הישראליים לגרים שבשערם", מפנה – במה לענייני חברה, 27, 26-23.
פיקדו, ב. (2005).
"גודל השבר כגודל החלום", ארץ אחרת, 30, 58-61. פרץ, מ. (1995).
"היבטים בקליטתם הלשונית והמקצועית של עולי אתיופיה", גדיש, ג, 34-28.  קדרי, ג. (2002). עליית יהודי אתיופיה  www.jajz-ed.org.il. 13.12.02
קורן, מ. (2001).
"התפתחות המימד הרב-תרבותי בעשייה החינוכית של האגף לחינוך מבוגרים", גדיש, ז, 49-38.
קימרלינג, ב.
(1998). "הישראלים החדשים: ריבוי תרבויות ללא רב-תרבותיות", אלפיים, 16, 308-264.
קירמאייר, פ.
ופרלמוטר, ר. (2001). "קליטה תרבותית של עולים חדשים – כיצד?", גדיש, ז',137-127.
קשתי, י., אריאלי, א. ושלסקי, ש. (1997). לכסיקון החינוך וההוראה, תל-אביב: רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
שבתאי, מ. (2001).
"לחיות עם זהות מאוימת: חווית החיים עם שוני בצבע עור בקרב צעירים ומתבגרים יוצאי אתיופיה בישראל", מגמות, מ"א (1-2), 112-97.
·         שוהם, ש. ג. (1995). אישיות וסטייה. תל-אביב: הוצאת אור-עם.
·         שוהם, ג., רהב, ג.
ואדד, מ. (1987). קרימינולוגיה. תל-אבי: הוצאת שוקן.
שורצוולד, י'.
(1978). לא-לבדו – אשנב לפסיכולוגיה חברתית. כרך ב', תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
שוורצולד, י.
וטור-כספא, מ. (1997). "הקשרו של האיום המוכלל לדעות קדומות של עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה", מגמות, ל"ח (4), 527-504.
·         Bandura, A. & Walters, R. H. (1963). Social Learning and Personality Development. New York:
Holt. ·         Bandura, A. Ross, D. & Ross, S. A. (1963). Imitation of film mediated aggressive models. ·         Bandura, A.
(1977). Social learning theory. New Jersey: Princeton-Hall Inc.
Ben-David, A. & Ben-Ari, A. (1997). The experience of being different: Black Jews in Israel, Journal of Black Studies, 27, 510-527. ·         Berckovitz, L. (1969). The Frustration – Aggression Hypothesis Revised.  Roots of Aggression. New York: Atherton Press.
Breakwell, G. (1983). Threatened Identities, New York:
John Wiley. Buss, A. H. (1961). The Psychology of Aggression. New York:
Willet ·         Cohen, A., (1959). The study of social disorganization and deviant behavior. In:  R. K. Merton, L. Broom, and L. Cottrell. Jr. (eds.). Sociology Today. New York: Basic Books. Cohen, D., Nisbett, R. E., Bowdle, B. F. & Schwartz, N. (1996). Insult, aggression, and the southern culture of honor: An “experimental ethnography”. Journal of Personality and Social Psychology, 70, pp. 945-960.  Cross, S. (1995). Self-construal, coping, and stress in cross-cultural adaptation. Journal of Cross-Cultural Psychology, 26, pp. 673-697. ·         Delgard, O. S. & Kringlin, E. A., (1967). A Norwegian Twin of Criminality. British Journal of Criminology.  16, pp. 213-232. ·         Dollard, J., Doob, L. W., Miller, N. E., Mowrer, O. H., & Sears, R.
R. (1939). Frustration and Aggression. New Haven:
Yale University Press.
Dotan, T. (1990). Jewish Children from Ethiopia in Israel:
Some observations on their adaptation patterns, Israel Social Science Research, 3, 97-103.
Ember, C. & Ember, M. (1994). War, socialization and interpersonal violence. Journal of Conflict Resolution, 38, pp. 620-646.
Ethier, K. A. & Deaux, K. (1994).
Negotiating social identity when contexts change: Maintaining identification and responding to threat. Journal of Personality and Social Psychology, 67, pp. 243-
5 1.   ·         Freud, S. (1950). Beyond the Pleasure Principle. New York: Liveright.
(German original, 1920).
·         Hirschi, T. (1966). Causes of Delinquency. Berkeley:
University of California Press.
·         Lange, R. D. (1929). Crime and Destiny. (English edition). London: Unwin Brothers.
Lombroso, C., (1912). Crime: Its Causes and Remedies. Reprinted, Montclair, New Jersey: Patterson Smith (1968). Parsons, T. (1947). "Certain Primary Sources and Patterns of Aggression in the Social Structure of the Western World". Psychiatry, 10 (2), 167-181. Scott, J. F., (1971). Internalization of Norms: A Sociological Theory of Moral Commitment. Englewood Cliffs, New Jersey:
Prentice-Hall. Seeman, D. (1997). One People, One Blood:
Religious Conversion, Public Health and Immigration as Social Experience. Ph.D. Thesis, Harvard University.
Sellin, T. (1938). "Culture Conflict and Crime". Social Research Council Bulletin, 27, New York.
Shabtay, M. (2001). Identity reformulation among Ethiopian immigrants in Israel: The case of Ethiopian-Israeli soldiers. In: E. Olshtain & G. Horenczyk (Eds.), Language, Identity and Immigration, Jerusalem:
The Magness Press, pp. 141-משפטים4.   Shachter, S. (1959). The Psychology of Affiliation. California: Stanford University Press.
Sheldon, W. H. (1949). Varieties of Delinquent Youth: An Introduction to Constitutional Psychiatry. New York:
Harper. Van Oudenhoven, J. P., Prins, K. S. & Buunk, B. P. (1998). Attitudes of minority and majority members towards adaptation of immigrants. European Journal of Social Psychology, 28, pp. 995-1013. Weinreich, P. (1989). Variations in ethnic identity: Identity structure analysis. In K. Liebkind (Ed.), New Identities in Europe, England:
Aldershot, Gower and the European Sciences Foundation, pp. 41-76.