מבוא
קשה לא להפריז בחשיבותה של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל ובמקומה המרכזי בחברה היישובית . הסיבות לכך הן רבות : התפרסותה על פני תחומי פעילות רבים ופעלתנותה הרבה בכול תחום, יכולתה בגיוס משאבי הון וכוח אדם והנעתם לכיוונים הרצויים לה, המנגנון ההיררכי והסמכותי שפיתחה.
ההסתדרות הייתה ללא ספק המוסד החזק , המסועף , הפעיל  והמאורגן ביותר בחברה הישראלית ההתיישבותית , אף על פי שהייתה סקטוריאלית והכוונה לכך שהייתה מזוהה בבירור עם צד פוליטי אחד.
הסתדרות העובדים הוקמה בשלהי שנת 1920 בידי פועלים , מהם מוותיקי העלייה השנייה ומהם שהגיעו בעלייה השלישית , ומטרתה הייתה לאחד את כול הפועלים בגוף אחד . מאחורי הרצון להתאחד עמדה השאיפה הפוליטית – ליצור מכשיר ארגוני שיפעל להשגת מטרותיה של הציונות הסוציאליסטית ולהפיכתה לגוף שיוביל את התנועה הציונית כולה . השאיפות האלה של פעולות לטובת הפועל ופעולות לקידום מטרות ציוניות שלובות זו בזו , וההסתדרות דגלה בתפיסה של טובת היחיד עם טובת הכלל וטובת הלאום עם רעיונות הציונות הסוציאליסטית .
בהתאם לחוקתה , שהתקבלה בוועידת היסוד , נטלה ההסתדרות על עצמה לעסוק בייצוג העובדים ובארגונם המקצועי , לטפל בענייני תעסוקה , להקים משקים חקלאיים ולארגן קבוצות עבודה , לקלוט עולים ולספק להם את צרכיהם הראשונים , ללמדם את הלשון העברית , לדאוג לביטחון , לספק שירותים שונים ( בריאות ), להעניק הלוואות ואשראי , להבטיח השתלמות מקצועית לחבריה ולטפל בצורכיהם התרבותיים , ולייצג את הפועלים בכול הגופים שפעולתם נוגעת להתיישבות . מיד עם הקמתה נוסדו במסגרתה משרדים ומוסדות משנה לטיפול במשימות אלה , וכן סניפים מקומיים בריכוזי הפועלים בארץ .
ארלוזורוב הגדיר את פעולתו של המשק הכלכלי בהסתדרותי כגוף שפועל על שיקולים אידיאולוגים ולא על פי שיקולי רווח והפסד. העשור הראשון לקיומה היה רצוף פריצות דרך לתחומי פעילות חדשים והקמת מוסדות משנה רבים , למרות קשיי המימון , הניהול הלקוי , והעדרו של ידע ניהולי ותפעולי . המרקם המוסדי של ההסתדרות , שהיה מגוון מלכתחילה , הלך והתפתח במהירות . בכול הנוגע לייצוג העובדים הייתה ההסתדרות מסגרת גג לאיגודים מקצועיים ולמועצות פועלים מקומיות . נוסף על כך היא פעלה גם כיזם כלכלי והחזיקה בידיה אמצעי ייצור רבים במסגרת חברת העובדים , שהייתה גם היא מסגרת גג למפעלים תעשייתיים ולחברה הקבלנית הגדולה לבנייה ולפיתוח , סולל בונה ; בתוקף כך הייתה ההסתדרות גם המעסיק של עובדים רבים , אף שלהלכה , אמצעי הייצור שבידיה היו רכוש כול חבריה . מצד אחד הייתה ההסתדרות פדרציה של איגודים מקצועיים וייצגה את האינטרסים של העובדים , ומצד אחר היא הייתה ארגון כלכלי בעל הון ואמצעי ייצור שמטרתו להתפתח ולשאת רווחים בהסתדרות הצטלבו אפוא אינטרסים מנוגדים . ההסתדרות עסקה ביותר מתחום פעילות מוסדי אחד , והייתה בעצם מעין אימפריה של מוסדות משנה  השפעתה הייתה רבה , הן על חיי היום יום ביישוב והן על מבנה החברה היישובית , ומתוקף כך היא ייצרה כוח פוליטי רב מאוד שעמד לרשותה של תנועת העבודה וסייע לה להחזיק בבכורה הפוליטית ביישוב ובחברה הישראלית במשך למעלה מ 40 שנה . נוסף על כך הייתה ההסתדרות תנועה חברתית , על כול המשתמע מכך :
משנה רעיונית , מפעלי חינוך למבוגרים ולצעירים , קודים מוסריים והתנהגותיים שהתוו את דמותו הרצויה של החבר , פעילויות תרבות וספורט , סמלים וטקסים , עמדות פוליטיות שהיו עמדות המפלגה הדומיננטית בה , בייחוד לאחר הקמת מפא"י , ומעורבות פוליטית עמוקה . נושא ההסתדרות מעלה חוסר עניין ציבורי ואקדמי ויתכן שזה אחד מהישגיה הגדולים של ההסתדרות.  מאידך מנהיגי תנועת העבודה היו קנאים לשלמותה של ההסתדרות ושמירת המבנה הארגוני שלה והיו מוכנים להקריב רבות למען כך. מנהיגי  מפא"י ועסקניה האמינו כי שימור שליטתם בהסתדרות היא מטרה העומדת מעל כל שיקול כלכלי או חברתי. הם היו משוכנעים כי המבנה המיוחד של ההסתדרות שנוצר בתקופת המנדט בכדי ליצור ולהקים את המדינה היהודית אסור שישתנה למרות שהמטרה הושגה והתנאים השתנו. אנשי מפא"י טענו ובצדק כי ההסתדרות היא ארגון מיוחד במינו שאין לו אח ורע בעולם. ההסתדרות מאגדת בתוכה יותר חברים מכל איגוד מקצועי אחר ומספקת שרותי רווחה חשובים כמו בריאות ופנסיה. היא שולטת על פעילויות כלכליות רבות באמצעות קואופרטיבים חקלאיים, חברות בניה ותעשיה, בנקים וחברות ביטוח. עובדות אלו נתנו לראשי ההסתדרות בסיס לטענתם כי אסור לחולל  שינויים ביצירת המופת של תנועת העבודה.
במציאות, ההסתדרות רחוקה מלהיות כליל השלמות הארגונית. החברות בה אינה חופשית אלא מהווה תנאי לקבלת שירות רפואי. מכלול הפעילויות הכלכליות של ההסתדרות  יוצרות סתירה בלתי נמנעת בין השיקולים שלה כמעסיק לבין האינטרס של העובדים. נראה  כי לא ניתן להבין תופעות מרכזיות של החברה הישראלית מבלי להבין את ההסתדרות ואופני השפעתה. הכלכלה הריכוזית,היקף הוצאות הביטחון ומבנה שוק העבודה לא יובנו במלואן מבלי להבין את ההסתדרות. תיאור מבנה ההסתדרות מהווה משימה שמסוגלת לייאש כל אדם. ישנו פער עצום בין האידיאולוגיה של ההסתדרות לבין המעשים. התיאוריה גורסת שכדי להגשים את הציונות יש צורך להיאבק בכלכלת השוק,הדוחפת לכינון,כלכלה יהודית ערבית,בגלל הכדאיות של העסקת ערבים ע"י המעסיקים היהודים. כדי למנוע תהליך זה , ולאפשר תעסוקה ליהודים וכינון מדינה יהודית,יש צורך לשלוט פוליטית על הכלכלה,ולהביא להפרדה כלכלית וגיאוגרפית בין יהודים וערבים. כלכלה ופוליטיקה הם שני תחומים שונים,אך בעלי השפעה הדדית במידה כזאת שאינם יכולים להתקיים במנותק זה מזה. מוסדות מוקמים בנסיבות כלכליות ופוליטיות המעצבות את אופיין אך מרגע הקמתם הם גם מנסים לשלוט על סביבתם הפוליטית והכלכלית כדי לבסס את קיומם ולהתחזק. המטרה שהנחתה את ההסתדרות הייתה אחת:
עבודה עברית.מטרה זו היא פוליטית בעיקרה ולשם השגתה היה צורך בהתערבות נגד פעולות השוק. הישגה המרשים של ההסתדרות נעוץ בהצלחתה להמיר את חולשתם של הפועלים היהודים בשוק העבודה לעצמה ארגונית בתחום הפוליטי. הצלחה זו יצרה כוח פוליטי ריכוזי השולט על גופים כלכלים גדולים.
  תוכן עניינים
פרקים:                                                                           עמ'
1 .   הקדמה                                                                                    3
2 .   תולדות ההסתדרות                                                                   5       
3 .   סיכום                                                                                      14
4 .   ביבליוגרפיה                                                                             16