סמינריון זה עוסק בראיית הדנ"א כראיה מדעית. ובשאלת קישורו של חשוד לעבירה על סמך ממצאי דנ"א מהזירה והרשעתו על-פיהם.
כיום קיימים פתרונות טכנולוגיים המאפשרים באמצעות אנליזה של החומר התורשתי שבראיית הדנ"א לדלות מספיק נתונים כדי להרכיב פרופילים גנטיים בעלי רמת הפרדה כמעט אינדיבידואלית.
השימוש בפרופיל הגנטי המופק מראיית הדנ"א הוא בבחינת חידוש עצום במדע הפורנזי, שלא עמד לרשות המערכת המשפטית קודם לכן. ותרומתו למהלך החקירה והליך עשיית הדין רבה ביותר.
זאת מאחר והפרופיל הגנטי המתקבל, יחד עם קביעה סטטיסטית מדעית בעניין שכיחותו של אותו פרופיל גנטי, עשויים להצביע על קיומו או אי-קיומו של קשר בין מוצג מזירת אירוע פלילי מסוים לבין אדם הנחשד כמעורב באותו אירוע.
 סמינריון זה אינו מתיימר לחלוק על כך שלראיית הדנ"א משקל פוטנציאלי עצום.
ואולם, וכפי שיוצג בהרחבה בסמינריון זה, שיטת בדיקת הדנ"א לאבחון פורנזי במתכונתה כיום מלאה כשלים ומגבלות. סמינריון זה טוען כי דווקא בשל אותו פוטנציאל, יש לשים לב ולעמוד על נקודות החולשה של שיטת בדיקת הדנ"א לאבחון פורנזי, במתכונתה כיום, וכן על מגבלויותיה בכל הנוגע לביסוס הרשעה בפלילים על-פי ראיית הדנ"א. סמינריון זה ינסה לסקור חלק מאותם הכשלים, ולהסיק מסקנות ו/או להציע פתרונות מקום שיתאפשר הדבר.