1 .      הצעות לדרך לבדיקת התוקף של כלי למדידת דאגנות:
א)     באמצעות חקר הבדלים בין קבוצות – נבחן הבדלים במשתנה הדאגנות אצל חולים המאובחנים בהפרעת חרדה (המאופיינת בדאגנות בלתי נשלטת לגבי מגוון תחומים בחיים), לבין חולים המאובחנים בהפרעת אישיות אנטיסוציאלית (המאופיינת בחוסר דאגה לביטחון האישי ולביטחון הזולת). ההנחה התקפה, שעליה נתבסס במחקר ע"פ התיאוריה שלנו הינה, שהקב' המאובחנת כלוקה בהפרעת חרדה תתאפיין בנטייה חזקה יותר לדאגנות, מהקב' השנייה. משום שקיימת ציפייה מראש להבדלים בין ממוצעי הקבוצות, אזי כלי המדידה, כתנאי הכרחי לתקפות, יחוייב להראות הבדלים בין ממוצעי הקבוצות בכיוון המצופה. לפיכך, נעביר לכל קב' מבחן דאגנות ונשווה בין ציוני
2 הקבוצות. ב)      באמצעות חקר מתאמים – נבחן הבדלים במשתנה הדאגנות אצל בני-נוער בעלי נכונות גבוהה לשרת ביחידות קרביות, לבין בעלי הנכונות הנמוכה, תוך התייחסות למגזר החינוכי (ממלכתי לעומת ממלכתי-דתי): נעביר למדגם נבדקים מכיתות י"א – י"ב, שמחציתם מבי"ס ממלכתיים והיתר מבי"ס ממלכתיים-דתיים, שאלון נכונות לשרת ביחידה קרבית. ע"פ תוצאותיו יחולק המדגם ל-2 קבוצות: בני נוער בעלי נכונות גבוהה לשרת ביחידות קרביות, ובני נוער בעלי נכונות נמוכה. אח"כ נעביר לכל קב' מבחן דאגנות. משום שלא קיימת ציפייה מראש לכיוון קשר מסוים והתוצאות תלויות בהשערת המחקר, נשער שבני נוער בעלי נכונות גבוהה לשרת ביחידות קרביות מאופיינים ברמת דאגנות נמוכה יותר מזו המאפיינת את בעלי הנכונות …