ייצוגים של הנקה בספר “מחר יקרה לנו משהו טוב” לאסתי ג. חיים תוכן עניינים:
מבוא ..
-…
עמ’ 3
1 . האם כאובייקט
עמ’ 5
1 .1 האם המוחפצת –.
עמ’ 6
1 .2 האם המפוצלת –.
עמ’ 8
1 .3 האם הטבעית –…
עמ’ 11
2 . האם כסובייקט
עמ’ 13
2 .1 האם החוֹוָּה .
עמ’ 14
2 .2 האם המורכבת –.
עמ’ 17
2 .3 האם האפשרית –.
עמ’ 20 סיכום .
-…
עמ’ 24
רשימה ביבליוגרפית —
-..
עמ’
5 סיכום העבודה:
מטרת העבודה היתה לבדוק כיצד ההנקה מכוּננת ו’מתפקדת’ ברומן מחר יקרה לנו משהו טוב, של אסתי ג. חיים, וכיצד זו מכוׂננת את האימהות. הניתוח של הרומן נעשה מפרספקטיבות פסיכואנליטיות ופמיניסטיות, אשר מדגישות אספקטים שונים בחוויה של האימהות ובאופן שבו נתפסת האימהות על-ידי החברה ואפילו על-ידי האם עצמה. בעוד שתיאוריות פסיכואנליטיות מסורתיות מכוננות את האם כאובייקט, התיאוריות הפמיניסטיות מנסות לחלץ את האם מהמקום המוחפץ ושואלות מה הוא, או מי היא, הסובייקט האימהי. קריאה של הרומן מבעד לתיאוריות אלו הובילה לניתוח ‘דו-שכבתי’ של ייצוגי ההנקה והאימהות הקיימים בו; מחד, ראינו כיצד האם ושדיה מכוּננים כאובייקט; מוחפצים, מפוצלים, ונתפסים כמהות טבעית ואינהרנטית של האשה-האם. מאידך, קריאה ביקורתית וחתרנית יותר חשפה אלמנטים נוספים, שמעמיקים את החוויה של האם ומגלים אספקטים שהצליחו להיחלץ ולהינצל מנקודת המבט המחפיצה.
הסתכלות רחבה על שני הרבדים הללו מלמדת כי הדואליות הזו – שבמסגרתה האם, וההנקה, מכוּננות פעם אחת כאובייקט ופעם אחרת כסובייקט – לא משקפת פרשנויות סותרות ונפרדות, אלא פרשנות אחת שהופכת מורכבת יותר. הרובד השני, העמוק יותר (שבו האם מתגלה כסובייקט), מעמיד את הרובד הראשון, השטחי (האם כאובייקט) באור ביקורתי, ומבנה אותו מחדש. האם כאובייקט אינה נתפסת עוד כמהות אלא כתוצאה של תהליך של הבניות חברתיות – שאין לבטלן, אבל חשוב לזכור שהן ‘נערמות’ ומתווספות על גבי האם הסובייקטיבית ונמצאות באינטראקציה מתמדת עמה. כך נוצרת סובייקטיביות שהיא – כפי שהיטיב לנסח לאור – “גם פיקטיבית וגם אמיתית, גם כפויה וגם יצירתית, גם נטועה בגוף וגם מרוחקת ממנו […] פרדוקסלית וקונפליקטואלית […] נטועה ביחסים הבין-אישיים המתקיימים ומכוננים במרחבים של השפה, התרבות והחברה.” העיסוק ברומן זה הוא, כאמור, חלק מניסיון להבין ולחקור את ייצוגי ההנקה בספרות העברית החדשה – תחום שעד כה לא נחקר. במובן הזה עבודה זו תורמת ומחדשת לשיח הספרותי הפמיניסטי-ביקורתי הנוגע לאימהות. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר ביצירה ספציפית. מחקר רחב יותר, שיכלול יצירות שונות וישווה ביניהן, ובינן לבין יצירות ישנות יותר, יוכל לאפשר הבנה מעמיקה יותר של ייצוגי ההנקה והאימהות המאפיינים את הספרות העברית החדשה.
| מילות מפתח | אמהות, הנקה, מגדר, ספרות, ספרות עברית חדשה |
| מקצוע/ות | ספרות |
| מספר מילים | 7411 |
| מספר מקורות | 17 |
| שנת הגשה | 2012 |
| שם מוסד לימוד בו הוגשה העבודה | אוניברסיטת בן גוריון |
| פקולטה | קולה של האם בספרות העברית |