תורכיה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 5103
מספר מקורות 18

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא  –..3
פרק א': התפתחות האסלאם הפוליטי בתורכיה 5
פרק ב':מפלגת הצדק והפיתוח בראשות רג'פ טאיפ ארדואן –…9
פרק ג': משטרו של ארדואן לאן? -13
סיכום ומסקנות –.16
ביבליוגרפיה .18
מבוא:
בעבודה זו ארצה לחקור את התפתחות האסלאם הפוליטי בתורכיה והשפעתו על עלייתה, התייצבותה והמשכיותה של מפלגת הצדק והפיתוח בדגש על פועלו של רג'פ טאיפ ארדואן מייסדה ומנהיגה של המפלגה. ישנם הרבה מחקרים בנוגע להתפתחות האסלאם הפוליטי בתורכיה ועל עלייתה של מפלגת הצדק והפיתוח. עם זאת, על התקופה של השנים האחרונות בשלטונו של רג'פ טאיפ ארדואן לא קיימים מחקרים עדכניים. על כן, אנסה לתת את הדעת אודות מפלגת הצדק והפיתוח, בשנת הבחירות האחרונה ואציג את הדעות השונות בנוגע לכוחה והמשכיותה של המפלגה בראייה עתידית.
בכדי להבין את התפתחות האסלאם הפוליטי והשפעתו על היווצרותה של מפלגת הצדק והפיתוח, תחילה יש לסקור את הרקע ההיסטורי שקדם לתקופה ואף לחזור אחורה אל ימי הקמת הרפובליקה התורכית על ידי אתאתורכ. בתקופת האימפריה העות'מאנית, החלה מגמה של רפורמות מקיפות ("תנט'ימאת") שבבסיסן עמד תהליך של חילון המדינה בדגש על מערכת המשפט ומערכת החינוך.  המהפכה הכמאליסטית שחולל אתאתורכ עם התבססותו כנשיא הרפובליקה התורכית, מסמלת את המעבר החד מאימפריה אסלאמית לרפובליקה תורכית, דבר אשר קרב את תורכיה למערב מבחינה תרבותית, כלכלית ומדינית. (ליאל, 1999) גם בתורכיה המודרנית של ימינו, מהווים עקרונותיו של אתאתורכ את הבסיס להבנת המערכת הפוליטית התורכית ואת צמיחתן של המפלגות האסלאמיות לאורך ההיסטוריה. הרפורמות של אתאתורכ היו רחבות וכללו שינויים רבים ביסודות שהיו מוכרים מימי האימפריה העות'מאנית: חוקה תורכית שקבעה את האסיפה הלאומית כמייצגת העם ובעלת הכוח לחוקק חוקים, שינוי מקור הריבונות במדינה- משושלת של סולטאנים למשטר חילוני השואף לדמוקרטיה, ביטול הסולטנות (1922), הח'ליפות (1924) ומשרת שיח' אל-אסלאם כמו גם ביטול בתי הדין השרעיים ומערכת החינוך האסלאמית-דתית. במקומם נקבעו חוקים אזרחיים ומערכת חינוך חילונית בדמות מערבית. אתאתורכ שאף לשבור את שליטת הדת במדינה ובחברה התורכית משום שהחשיב את מעמד האסלאם כאחד הגורמים לנחשלותה של המדינה. התחליף שאתאתורכ הציע היה למעשה גיבוש החברה התורכית תחת מדינה חילונית-מערבית תוך יצירת זהות לאומית מוגדרת. דת האסלאם אמנם עברה לשוליים מבחינת כוחה, משום שהמדינה לא נזקקה עוד ללגיטימיות דתית על מנת להמשיך ולהתקיים. בפועל, היא נותרה רק כגורם בעיצוב זהותו של הפרט בחברה. (ליאל, 1999) עד שנת
1 945 לא התגלו סכסוכים בין הדת למדינה. רק לאחר מלחמת העולם השנייה, עת הוכרז על ידי הנשיא על שלטון רב מפלגתי, דבר אשר גרם לשינוי המפה הפוליטית בתורכיה, החלו ביטויים דתיים נגד החילוניות ובעד תחיית האסלאם.  מאז שנות ה- 60  האסלאם חדר לפוליטיקה תוך שהוא עוקף את החוק בכמה דרכים עיקריות: