סיכום+תרגום של כל המאמרים בקורס לקויות למידה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 49328

תקציר העבודה

לקויות למידה מאמרים אקדמיים

לקויות למידה

ליקויי למידה פרק 1 – ליקויי למידה – הגדרות ותיחום.
פרק 2 – סוגי ליקויי למידה.
פרק 3 – אפיונים חברתיים, רגשיים והתנהגותיים.
פרק 4 – שילוב תלמידים ליקויי למידה במערכת בית ספרית.
פרק 5 – משפחות של ילדים ליקויי למידה.
פרק 6 – מבוגרים לקויי למידה.
פרק 1 – ליקויי למידה – הגדרות ותיחום הקדמה זוהי לקות עם הגדרה מדוייקת, אבל זה משהוא רחב מאוד, היא עמומה ובלתי נראית דבר המקשה על האבחון.
לקות למידה באה לידי ביטוי בפער גדול בין היכולת הכוללת של הילד, הרמה המצופה ממנו (בהתאם לגיל או לכיתה) ורמת תפקודו בפועל. המונח "לקות למידה" מורה על ליקויים בתהליכי הרכישה של מיומנויות יסוד – קריאה, כתיבה או חשבון.
ליקויים אלו נובעים מתפקוד נוירולוגי לקוי בתחומי השפה והתפיסה החזותית או מהפרעה בתהליכי הקשב והם מופיעים בדרגות חומרה שונות.
הספרות המקצועית דנה בטווח רחב של אוכלוסייה המוערכת כלקוית למידה. ההבדלים באומדן האוכלוסייה ובהגדרתה נובעים מריבוי הגישות להערכת הליקויים ולמדידתם.
ההערכות נעות מ-18%-2% ואפילו עד 30% של לקויי למידה בכלל האוכלוסייה.
קיימת עלייה במספר לקויי הלמידה.


ההבדל בין התאמות לימודיות להקלות התאמות לימודיות - תוספת זמן, הקראה, מבחנים בע"פ, התעלמות משגיאות כתיב, קושי בכתיבה והקלדה במחשב, הקטנת העומס של שיעורי בית וכו'. מדובר בהתאמת פתרון לקושי של האדם אולם לא מקלים עליו בביצוע המטלה.


הקלות למידה - אנשים שמשיגים הקלות כשהם לא לקויי למידה.
למה צריך הגדרה ללקויי למידה הגדרה עוזרת לנו להחליט את מי אנו מכניסים לקבוצה של "לקויי למידה".


יתרונות - תוחמת, אחידות ושוויון בקבוצת לקויי הלמידה.
חסרונות - מצמצמת, מגבילה, לא תמיד משאירה מקום ליוצאי הדופן במיוחד באוכלוסיה מגוונת כמו לקויי למידה.
מהי לקות למידה ¡     לקות למידה היא תסמונת המופיעה אצל ילדים בעלי אינטליגנציה נורמאלית או גבוהה מהממוצע, המאופיינת בקשיים ספציפיים בלימוד קריאה (כגון דיסלקציה), כתיבה (כגון דיסגרפיה) ומתמטיקה המתאימה לרמת הכיתה (דיסקלקוליה).        מאחר שכל התפקודים הקוגניטיביים האחרים נורמאלים, מניחים רוב המומחים, שליקויים אלה נובעים מסוג כלשהו של ליקוי מוחי מזערי.
¡     לקות למידה היא קבוצה הטרוגנית של הפרעות פנימיות המתבטאות בעיכוב או "תקלה" בהתפתחות תקינה של מיומנויות מסוגים שונים: מוטוריות, שפה, חשיבה, מיומנויות למידה אקדמיות ומיומנויות חברתיות. הפרעות אלו לא נוצרות כתוצאה ממנת משכל נמוכה או גורמים חיצוניים (הבדלי תרבות, סביבה סוציו אקונומית וחינוכית).


¡     ללקות למידה ביטויים שונים בין אדם לאדם ובגילאים שונים אצל אותו אדם.
¡     לקות למידה היא פנימית, מקורה בשיבושים במערכת העצבים המרכזית המשפיעים על שיבושים בהתפתחות קוגניטיבית וקשיים ברכישת מיומנויות בסיסיות.
¡     לקות למידה אינה נעלמת עם הזמן (התפתחותית) אולם ביטוייה משתנים.
¡     לקות למידה יכולה להופיע עם ובלי קשיים בתחום החברתי וההתנהגותי. יש סיכוי גדול שיהיו קשיים אך לא בהכרח.
¡     הפרעות קשב והיפראקטיביות אינן בהכרח חלק מלקויות הלמידה (עפ"י ההגדרות המקובלות כיום), אך ניתן לקטלגן במסגרת הפרעות פנימיות ומקשות על התפתחות תהליכים פסיכולוגים ואקדמיים. יש סיכוי גדול להפרעות אלו אך לא בהכרח.


מהי לקות למידה?


"לקות למידה" הוא מונח כללי המציין קבוצה הטרוגנית של הפרעות המתבטאות בקשיים רבי-משמעות ברכישה של יכולות הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, הבנת קשרים סיבתיים או מיומנויות מתמטיות, ובשימוש ביכולות אלה. ההפרעות הן פנימיות (intrinsic), מקורן כנראה באי-תפקוד של מערכת העצבים המרכזית, והן עלולות להתרחש במהלך החיים. אפשר שקשיים בוויסות עצמי של ההתנהגות, בתפיסה חברתית וביצירת קשרים חברתיים יתעוררו ביחד עם לקות למידה, אך הם לבדם אין בהם כדי ליצור לקות למידה. אף על פי שאפשר שלקות למידה תתקיים ביחד עם הפרעות אחרות (כמו חסך חושי, פיגור שכלי, הפרעה רגשית), ואפשר שתהיה מושפעת מגורמים חיצוניים (כגון הבדלי תרבות, הוראה לא מתאימה או לא מספיקה), אין לקות הלמידה תוצאה של השפעות אלה. התפתחות המושג – סקירה היסטורית.


1873-1930-  בתקופה זו המחקר מתמקד בתפקודי המח ולראשונה מקשרים בין תפקודים קוגניטיביים למיקום פגיעה מוחית ספציפית.
1930-1960 – קיים יישום מחקרים מדעיים של תפקודי המח. משערים כי הפרעות הלמידה נובעות מדיספונקציה מוחית. אבחון נעשה ע"י אנלוגיה – השוואה בין ילדים עם הפרעה מולדת / נרכשת.
שטראוס ולייטנין 1947 מציעים את המונח MBD – Minimal Brain Damage ומוגדר כמצב בו התנהגות ולמידה יכולות להיות מושפעות מנזק מוחי מזערי, ללא פגיעה באינטליגנציה.
1960-1980 – שלב האינטליגנציה – לראשונה משתמשים במושג "ליקויי למידה". ההגדרות משלבות גם תכנים חינוכיים, היבטים רפואיים - התנהגותיים ורגשיים. מתחילים לדבר על מודל הפער – הפרעות למידה, כאשר יש פער בין היכולת הכללית לתפקוד.


בארץ – כל הדיון סביב לקות למידה תפס תאוצה בשנות ה-90, ב-1997 – ועדת מרגלית, אשר מסקנותיהם היו כי 10% מכלל התלמידים הם לקויי למידה.
Kirk – טבע את מושג לקויות הלמידה, (1962,1963) – קירק מבחין בין מפגרים למתקשים רק בלימודים, קריאה, כתיבה ומתמטיקה. הוא מייחס את הקשיים לחסכים בתחומי הקשב, הזיכרון, התפיסה והשפה הדבורה. הדבר נבע מנכות הנגרמת מדיספונקציה מוחית או רגשית או התנהגותית.
"ליקוי למידה מתייחס לפיגור, הפרעה, או איחור בהתפתחות באחד או יותר מהתהליכים של דיבור, שפה, קריאה, כתיבה, חשבון, או תחום למידה אחר הנובעים מפגם פסיכולוגי הנגרם ע"י דיספונקציה מוחית אפשרית ו/או הפרעות אמוציונאליות או התנהגותיות. הוא אינו נגרם ע"י פיגור שכלי, חסך חושי, או גורמים תרבותיים או גורמי הוראה." חשוב להבין כי לקות הלמידה כמושג התקבל בשנות ה-60 של המאה ה-20 מתוך הבנה, שבבסיס הלקות קיים נזק מוחי מזערי, כניסת הרפואה לתחום ליקויי למידה.


במונח זה נכלל המושג שלילה – Exclusion של גורמים מפריעים אחרים לתהליכי עיבוד פסיכולוגיים.
הגדרה זו מציגה את הרעיון של הפרעות בתהליכים קוגניטיביים, כבסיס של ליקויי למידה. המיקוד הוא על בעיות בעיבוד והשפעותיהן על תפקוד אקדמי.
לא מוסבר ההבדל בין פיגור, עיכוב והפרעה.


נוצר בלבול כשמוצע, כי ליקוי למידה יכול להיגרם בנוסף גם מסיבות רגשיות והתנהגותיות.
אחוזי השכיחות של לקות למידה משתנים והם תלויי תרבות כי מושפעים מרמת הנגישות לאבחון.
מאז שנות ה-60 חלה התפתחות בידע ובמחקר שהולידה המשגות חדשות לליקויי למידה. מדינות שונות בעולם המערבי אימצו הגדרות מסויימות, לאור קביעתן של ועדות מומחים. הגדרות אלה מהוות בסיס להגדרת זכויותיהם של תלמידים לקויי למידה בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד.
מ-1980 ועד היום מתחילים להבין שלקות למידה נמשכת גם בבגרות, היא אינה נעלמת ואינה מאפיינת רק ילדים.

הגדרות:


1977 – ארה"ב – חוק זכויות הפרט הזכאי לחינוך מיוחד – Individuals with Disabilities Education (IDEA).
"לקות למידה ספציפית פירושה הפרעה באחד או יותר מהתהליכים הפסיכולוגיים הבסיסיים המעורבים בהבנה או בשימוש של שפה דבורה או כתובה, היכולה להתבטא ביכולת להקשיב, לחשוב, לדבר, לכתוב, לאיית או לבצע חישובים מתמטיים. המושג כולל מצבים כמו מגבלה תפיסתית, פגיעה מוחית, דיספונקציה מוחית מינימאלית (MBD - Minimal Brain Damage) דיסלקציה ואפזיה התפתחותית. המונח אינו כולל ילדים הסובלים מבעיות לימודיות שהן באופן ראשוני תוצאה של מגבלת ראייה, שמיעה או מוטוריקה, של פיגור שכלי או הפרעה רגשית או חוסר שוויון סביבתי, תרבותי או כלכלי." החוק מתייחס למאפייני לקות הלמידה, לביטוייה וסיבותיה:
א.  הפרעה באחד התהליכים הפסיכולוגיים הבסיסיים, כמו: זיכרון, תפיסה חזותית, תפיסה שמיעתית, שימוש בשפה דבורה, חשיבה, או בכמה מהם.
ב. קשיים בלמידה, בייחוד בהקשבה, כתיבה, קריאה והבנת הנקרא ומתמטיקה.
ג. אבחון הקובע שלקויות הלמידה אינם נובעים מקשיים כמו שמיעה לקויה, עיכוב מוטורי, פיגור שכלי, הפרעות רגשיות אן חסך סביבתי.
ד. פער גדול בין היכולת השכלית הפוטנציאלית של הפרט ובין הישגיו.
הגדרת האגודה הלאומית ללקויות למידה – ה- NJCLD,
1 994 – National Joint Committee on Learning Disabilities "לקות למידה" הוא מונח כללי המציין קבוצה הטרוגנית של הפרעות המתבטאות בקשיים רבי-משמעות ברכישה של יכולות הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, הבנת קשרים סיבתיים או מיומנויות מתמטיות, ובשימוש ביכולות אלה. ההפרעות הן פנימיות (intrinsic), מקורן כנראה באי-תפקוד של מערכת העצבים המרכזית, והן עלולות להתרחש במהלך החיים. אפשר שקשיים בוויסות עצמי של ההתנהגות, בתפיסה חברתית וביצירת קשרים חברתיים יתעוררו ביחד עם לקות למידה, אך הם לבדם אין בהם כדי ליצור לקות למידה. אף על פי שאפשר שלקות למידה תתקיים ביחד עם הפרעות אחרות (כמו חסך חושי, פיגור שכלי, הפרעה רגשית), ואפשר שתהיה מושפעת מגורמים חיצוניים (כגון הבדלי תרבות, הוראה לא מתאימה או לא מספיקה), אין לקות הלמידה תוצאה של השפעות אלה.
העדר הזדמנויות בלמידה, שונות שפת אם, הוראה לא מתאימה, הנושאים האלה צריכים להישלל לפני שמגדירים את זה כלקוי למידה, רק לאחר ששוללים, והקשיים נותרים, אז נגדיר זאת כלקות למידה.


בהגדרה זו מודגשים חמישה מאפיינים של לקויות למידה:


א. ביטוייה של לקות הלמידה שונים ומגוונים. כפי שיש הבדלים בין אדם לאדם, כך גם ביטויי הלקות משתנים מאדם לאדם. לכן לקויי למידה זקוקים למידות שונות ולסוגים שונים של עזרה, חיזוק וסיוע בתקופות שונות בחייהם.
ב. לקות הלמידה נגרמת מהפרעות בתהליכים פסיכולוגיים ומקשיים ברכישת מיומנויות בסיסיות או בשימוש בהן. למרות המאמצים שמשקיע הפרט, אין הוא מגיע להישגים הנדרשים או לרמה הנדרשת, אין ביכולתו ללמוד ביעילות, ואין הוא מתקדם בלימודיו. ומאחר שהקשיים נמדדים לא רק בקני מידה כמותיים, אין להשתמש הציונים כמדד יחיד לקביעת לקות הלמידה.
ג. לקות הלמידה היא פנימית ומולדת, מקורה בשיבושים במערכת העצבים המרכזית, והיא אינה נעלמת עם הזמן, אולם ביטוייה וחומרתה עשויים להשתנות במהלך החיים.
ד. קשיים בתחום ההתנהגותי, בתחום החברתי או בתחום היחסים הבין אישיים מתלווים לעיתים ללקות למידה, ואפשר שאחדים מהם נגרמים מלקות הלמידה. חסך חושי, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות רגשיות חמורות או פיגור שכלי יכולים להתלוות ללקות, אולם הם אינם הסיבות ללקות הלמידה.
ה. העדר הזדמנויות והתנסויות בלמידה, או הוראה שאינה מותאמת לפרט, אין בהם כדי לגרום לקות למידה. הלקות היא אוניברסאלית, והיא עשויה להופיע בסביבות תרבותיות, חברתיות ולשוניות שונות. ועם זאת, בעת הערכת לקות הלמידה יש להביא בחשבון משתנים הקשורים בגורמים חיצוניים.
הגדרת DSM-IV ללקויי למידה 1994 – "אדם שהישגיו במבחנים הסטנדרטיים בקריאה, חשבון או הבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה ע"פ גילו, רמת המשכל שלו ובעיות הלמידה, גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה. ללקות הלמידה עלולים להתלוות חסכים חברתיים, דימוי עצמי נמוך, הפרעות התנהגות, קשיי קשב וריכוז, תחושת דיכאון, נשירה מבית הספר, וקשיי הסתגלות בעבודה.


הגדרת חוזר מנכ"ל תשנ"ז – דומה להגדרה של ה- NJCLD, אך קיימות שתי תוספות להגדרת חוזר המנכ"ל הנוגעות ל:


1. מנת משכל – מנת המשכל של תלמידים עם לקות למידה ממוצעת ותקינה, אך תפקודם לקוי והישגיהם בלימודים נמוכים לעומת הנורמה, בשל קשיים ברכישת מיומנויות למידה ובביצוען.
היום מבינים יותר שלמבחני אינטליגנציה אין מדד כדי לבדוק סממני ליקויי למידה. המיומנויות שנבדקות פגומות אצל ליקויי למידה ולכן התוצאה תהיה נמוכה ללא קשר לאינטליגנציה.
2. תופעות הנלוות ללקות – קשיים אלו נובעים משיבושים בתהליכים פסיכולוגיים ולא מלקות פיזיולוגית, מחסך סביבתי, מפיגור שכלי או הפרעה חושית בראייה או שמיעה. החוזר מרחיב בתיאור תופעות העלולות להתפתח הגלל הלקות כמו: הפרעות רגשיות, דימוי עצמי נמוך, תסכול וחרדות.
ע"פ חוזר משרד החינוך היות שלקו למידה יכולה להתבטא בתחומים שונים ובדרגות חומרה שונות, יש להבחין בבירור בין לקות למידה ובין קשיי למידה. תלמיד יאובחן כבעל לקות למידה כאשר יימצא פער מובהק של שנתיים לפחות, שמקורו לא פסיכולוגי, רגשי או סביבתי, בין גיל התלמיד, יכולתו ורמת הכיתה כולה, ובין הישגיו של התלמיד ורמת שליטתו במיומנויות למידה כמו: קריאה והבנת הנקרא, כתיבה, הבעה בכתב, חישוב והבנה מתמטית, וכאשר יימצא פער בין כישוריו האינטלקטואליים, כפי שנמדדו במבחנים אובייקטיביים סטנדרטיים, ובין הישגיו בלימודים.
תיקון לחוק ה- IDEA – ב-2004 בעקבות התפתחות המחקר בתחום ליקויי למידה והמעבר להתייחסות למודלים של RTI:
1. לא לחייב לעשות שימוש במבחני IQ לצורך זיהוי תלמידים עם לקות למידה לשם השמה לחינוך מיוחד-