טעות בעסקת טיעון- האם ניתן להתייחס לעסקת טיעון כאל חוזה?

מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 3847
מספר מקורות 54

תקציר העבודה

תוכן עניינים
נושא עמ' הקדמה
3 מבוא
4-5
חלק א הסדר חוזה כחוזה והעמדות הקיימות לגביו
6 -8
חלק ב השתחררות המדינה מעסקת טיעון- 'הלכת ההשתחררות' 9-10 חלק ג חזרה מהודאת הנאשם כתוצאה מהשתחררות המדינה לאחר הכרעת הדין
1 1
1 הסדר טיעון כחלק מהיותו חוזה
1 2
2 ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון
1 3
3 הנחיות פרקליטות המדינה
1 4
4 משפט משווה- ארה"ב, אנגליה משפטים-17
חלק ד סיכום
1 8
ביבליוגרפיה
1 9
מבוא:
כיום, לא קיימת הגדרה ברורה ומוסכמת למושג "הסדר טיעון" וכן לא קיימת חקיקה מפורשת בחוק או הוראה כלשהיא באשר למושג, זאת למרות העובדה שרוב התיקים במדינת ישראל מסתיימים בהסדרי טיעון ואינם מגיעים כלל לשלב הכרעת הדין.
להלן מספר של הגדרות מוצעות למושג ואלו הן:
בהתאם להנחיות פרקליט המדינה הסדר טיעון הינו "הסכם בין תביעה לנאשם או בא כוחו באשר לסעיפי האישום, או לפרטים בכתב האישום,  או בדבר העונש אשר יוטל על הנאשם או בנושא אחר הקשור בתוצאות המשפט".   הגדרה נוספת בה נפגשתי להסדר טיעון הינו " הסכם בין התביעה לבין הנאשם במסגרתו מתחייב הנאשם להודות בעובדות כתב-האישום ולקיים תנאים כמפורט בהסכם בתמורה להסכמת התביעה לפעול בדרך מסוימת העשויה להשפיע על תוצאות הליך פלילי.
  הגדרות מעין אלה יש עוד אך כולן דומות במהותן- ככלל הן מתייחסות להתחייבות כלשהיא מצד התביעה לטעון לעונש מסוים ו/או לבקש מבית המשפט להסיר/לשנות עבירה ולתקן את כתב האישום בהתאם להתחייבותה כלפי הנאשם, זאת תמורת הודאת הנאשם בסעיפי אישום אחדים או בכל הסעיפים. קיימות התחייבויות נוספות שניתן להציע לנאשם בהסדר, כגון: הסכמה לצרף תסקיר, סגירת תיקים אחרים, שחרור בערבות, המלצת חנינה וכו'. הצעת חוק להסדרת הנוהג הוגשה לפני מספר שנים (ראשונה בשנת 1995)- אך עדיין לא עוגנה בחקיקה ולכן ההוראות המנחות בעניין זה נקבעות מעת לעת בפסיקת בית המשפט העליון. אנסה לאבחן מקרים בהם הנאשם לא הבין או לא זכה לשמוע את האזהרה באשר לאפשרות כי בית המשפט אינו מחויב להסכם שנחתם בינו לבין התביעה ועל בסיס הודאה זו מרשיעו. בכך אנסה להציע פתרון לשאלה המתעוררת בזו הסיטואציה- האם ניתן יהיה לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו שנבעה מטעות לאחר הכרעת הדין?
בכדי לענות על שאלה זו חילקתי את העבודה לפרקים בסדר הבא:
א.      פרק א'- מציג את מהותו של הסדר הטיעון כחלק מהיותו כפוף לחוק החוזים (חוזה רשות) ובנוסף מציג עמדות שונות באשר למטרותיו ולקיומו.
ב.      פרק ב'-  מציג את העובדה כי החוזה מחייב את התביעה, אולם לאור עקרונות המשפט המנהלי, רשאית התביעה להשתחרר ממנו באם צרכי הציבור מחייבים זאת (מקור הנורמטיבי שעשוי להצדיק את ההשתחררות). השתחררות זו מכונה- "הלכת ההשתחררות". ג.        פרק ג- מציג את האפשרויות העומדות בפני הצד הנאשם לאחר השתחררות המדינה ודן בשאלת המחקר-  האם במקרה שבו נאשם לא היה מודע לעובדה כי בית המשפט אינו מחויב לכבד את הסדר הטיעון, אף במקרה העולה בקנה אחד עם תנאיה של 'הלכת ההשתחררות', יותר לנאשם לחזור בו מהודאתו לאחר הכרעת הדין כאמור בחוק סדר דין פלילי?    כל זאת נבחן לאור:
1.       הסדר טיעון כחלק מהיותו חוזה.
2.       ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון.
3.       הנחיות פרקליטת המדינה.
4.       משפט משווה- ארה"ב, אנגליה.
ד.      פרק ד- סיכום- המלצה למחוקק.