בס"ד מטלת מנחה (11) קורס: מחוננות וכשרונות מיוחדים.   חומר לימוד:
פרק א +ב      שאלה  1:
(א)  מחקרו של טרמן:
טרמן ערך מחקר מקיף מתחילת שנות ה 20 של המאה העשרים (שנמשך עד שנת 2012) על קבוצה של כ משפטים00 ילדים בגילאי גן ילדים ועד כיתה ח', כולם מקליפורניה, רוב הקבוצה היתה של לבנים, ואילו אפרו אמריקאים היו בייצוג נמוך. הוא איתר אותם דרך פניה לבתי ספר בקליפורניה בהם למדו ילדים ממשפחות מסטטוס חברתי וכלכלי בינוני ומעלה, בפנייתו לצוות ההוראה של המוסדות בהם למדו הילדים הוא ביקש שיביאו לו את התלמידים המעולים ביותר. הילדים נבחנו במבחן אינטליגנציה קבוצתי, אלו שציוניהם במבחן הקבוצתי היו ב
1 0%  הגבוהים נבחנו במהדורה מקוצרת של מבחן סטנפורד בינה. אלו שהשיגו במהדורה המקוצרת ציון של  1
5   ומעלה – עברו את המבחן בשלמותו. לאחר שלבי האבחון הללו נותרו  684  ילדים בעלי מנת משכל  132  ומעלה, אותם כינה טרמן "הקבוצה העיקרית". הקבוצה של שאר הילדים שנותרו שהיו בעלי מנת משכל דומה ורקע דומה השתתפה במחקר, אך לא נבדקה בשאר המבחנים הנוספים.
לילדים נערכו מבחני אופי ואישיות ומבחני ידע, בדיקות רפואיות של התפתחות גופנית ועוד. טרמן וציוותו כתבו דו"חות מפורטים בהם בחנו את ביצועיהם של הילדים במספר קטגוריות החל בילדותם ועד להתבגרותם, השכלתם וכדו'. מהמחקר התברר, כי הקבוצה הזו הגיעה לרמת הישגים יוצאת דופן בתחומים רבים (הישגים בתחום המחקר, פרסומים מקצועיים רבים…) מטרת המחקר: לגלות את התכונות המאפיינות את הילדים בעלי מנת משכל גבוהה. כמו"כ מטרת המחקר היתה לעקוב אחר ההתפתחות החברתית והלימודית של הילדים וכן הישגיהם בתחומים שונים לאורך כל חייהם, ולבחון לאלו בני אדם הם הופכים.
אחת המטרות הראשיות של מחקר היא יכולת הניבוי – במחקר של טרמן נבדק אם איתור מחוננות בגיל צעיר הוא קריטריון למחוננות גם בהמשך התפתחותו של הילד (חשיבות הניבוי במקרה זה שאם אכן מחוננות בגיל צעיר היא ניבוי לגבי העתיד, שווה להשקיע את כל המשאבים בילד כזה כבר כשהוא קטן).
תוצאות המחקר: דו"חות המעקב בדקו את התפתחותם האינטלקטואלית, החברתית והפיסית של ילדי הקבוצה:
מבחינה אינטלקטואלית בלטו ילדי הקבוצה בקריטריונים רבים, הישגיהם הלימודיים היו גבוהים יותר משל בני גילם בכל שכבת גיל: בקיאות של כל ילד בקבוצה הנבדקת נמצאה שווה לבקיאותם של תלמידים הגדולים ממנו בשנתיים, ושל אחדים מהילדים רמתם השתוותה לגדולים מהם בשלוש או ארבע כיתות.
גם בחיים האקדמאים בלטה הקבוצה: 90%  מהנבדקים התחילו את לימודיהם בקולג', ו – 70%  סיימו אותם. מהבוגרים – 30%  סיימו בהצטיינות, וכשני שלישים המשיכו בלימודים לתארים מתקדמים ובהם לתארי דוקטורט. חלק מהנבדקים בלטו ביותר בתחומם, כגון מדענים שזכו להכרה מיוחדת על מחקריהם.
בגיל מאוחר יותר פרסמו רבים מהם ספרים בתחומים שונים, פרסומים מדעיים ומקצועיים ומאמרים רבים.
כמעט כל הנתונים המספריים שאסף המחקר היו גדולים פי עשרה, פי עשרים או פי שלושים מן הנתונים המתאימים לשמונה מאות גברים בגיל דומה שהיו נבחרים …