סמינריון מחקרי בנושא השפעת הנחיות על רמת הסיפור הנרטיבי של ילדי גן. 28 עמודים, 8005 מילים!!

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , ,
ציון 100
שנת הגשה 2010
מספר מילים 7985
מספר מקורות 46

תקציר העבודה

תוכן עניינים

1 . תקציר 3
2 .
מבוא . 4-11
2 .1.מהו סיפור ומה בין סיפור לאוריינות – 4
2 .2.
אבחון והערכת יכולות שפה ותקשורת בילדים באמצעות סיפור נרטיבי . 5
2 .3.
שיטות להפקת סיפור נרטיבי –… 7
2 .4
שיטות להערכת הסיפור הנרטיבי -… 9
3 .
מטרות המחקר והשערות .. 11-12
4 .
מערך המחקר … 12-13
4 .1. הנבדקים –. 12
4 .2 השיטה 12
4 .3 מהלך המחקר – 12
4 .4 מדדי המחקר -. 13
5.
תוצאות –… 13-18
6 .
דיון – 18-20 7.
מסקנות –.. 20-21
8 .
ביבליוגרפיה – 22-24
9.
נספחים 9.1.
נספח א': מטלת המחקר ..
5 9.2.
נספח ב': כלי ההערכה ה-INMIS וה-INC בתרגום לשפה העברית … 26
1 . תקציר מחקרים רבים מצביעים על חשיבות השימוש בסיפור הנרטיבי של הילד כחלק אינטגראלי באבחון והערכת השפה בילדים בגילאי הגן ובית הספר היסודי. בספרות ידועה שונות רבה בהוראות הניתנות לילדים אך עד כה לא נחקר האופן שבו משפיעות הנחיות אלו על רמת הסיפור שמופק על ידי הילדים. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק כיצד משפיעות הנחיות המבחן על מורכבות, אורך ואיכות הסיפור של הילדים. ההשערה המרכזית היתה ששינוי בהנחיות יביא לשינוי ברמת הסיפור: בהשוואה להנחיה ניטרלית, הנחיה שתעודד את הילד (העלאת המוטיבציה) ותכוון אותו לשימוש בידע על השפה הכתובה תשפר באופן משמעותי את רמת הסיפור. השערה נוספת היתה כי הבנות יפיקו סיפורים מורכבים וארוכים יותר לעומת הבנים. במחקר השתתפו 20 ילדי גן בגילאים 5-6 שהתפתחותם תקינה.
הילדים התבקשו לבצע פעמיים את תת-מבחן סיפור מתוך מבחן גורלניק לסינון שפה בילדי גן. לילדים הוצגה סדרה של שש תמונות תוך מתן הנחיה כי לאחר הדפדוף בתמונות יש לספר סיפור על פי התמונות. בחזרה על המטלה, מחצית מהילדים (קבוצת הביקורת) קיבלו הנחיה זהה להנחיה המקורית ואילו מחצית המשתתפים (קבוצת המחקר) קיבלו הנחיה שונה לפיה עליהם לדמיין כי הם סופרים הכותבים ספר ולספר את הסיפור הטוב ביותר שהם יכולים. ניתוח הסיפורים נערך בעזרת שלושה מדדים שונים: על פי ניתוח המרכיבים ממבחן גורלניק, ועל פי שני מדדים חדשים: מדד ה-Index of Narrative Complexity  (INC) ומדד ה-Index of Narrative Microstructure (INMIS).
ההשערה המרכזית במחקר לא אוששה, מאחר ובשתי הקבוצות נצפתה מגמה של שיפור בכלל מדדי המחקר בפעם השנייה בה ספרו את הסיפור. מכאן ניתן להסיק שהחזרה על המטלה השפיעה על יכולת הילדים לארגן ולהפיק סיפור נרטיבי מורכב וארוך יותר. באשר להשפעת מין הילד על יכולת הפקת הסיפור הנרטיבי, ההשערה אוששה חלקית מאחר והתקבלו מגמות לפיהן ציוני הבנות היו גבוהים משל הבנים בכלל מדדי המחקר ובשתי ההעברות השונות, אולם ההבדלים לא הגיעו לכדי מובהקות סטטיסטית.
בנוסף, המחקר בחן לראשונה שימוש בשני מדדים חדשים  כאשר ההשערה היתה שתתקבל קורלציה חיובית בינונית עד חזקה בין מדדים אלו לציון במבחן הגורלניק. יתרונותיהם של מדדים אלו הם כיסוי טווח גילאים רחב יותר מזה של  מבחן  גורלניק ובחינה של היבטים מאקרו ומיקרו מבניים נוספים ביכולת ההפקה של הסיפור הנרטיבי. ההשערה אוששה ומכאן עולה האפשרות כי מדדים אלו עשויים להוות הרחבה משמעותית למבחן הגורלניק וכלי הערכה יעילים להערכת הסיפור הנרטיבי בשפה העברית כחלק אינטגראלי ובלתי נפרד מהערכת שפה של ילדים בגילאי הגן ובית הספר היסודי.