קידוד ועיבוד אודיטורי במוח המוזיקאי עבודה מסכמת בקורס נוירו-פסיכולוגיה של מערכת השמע מוזיקאים מאומנים בביצוע אופרציות מוטוריות ומנטליות מורכבות, כגון, תרגום התווים הכתובים לרצף מתמשך של תנועות מוטוריות מורכבות, תוך ניטור אודיטורי סימולטני של התוצאה המתקבלת, אימפרוביזציה, יכולת זיכרון של קטעים מוזיקליים ממושכים וזיהוי טונים ללא צליל ייחוס. מכאן שאימון מוזיקלי דורש אינטגרציה סימולטנית של מידע סנסורי ומוטורי המגיע ממספר ערוצים בשילוב עם מנגנוני פידבק להערכת וניטור הביצוע Gaser & Schlaug, 2003)).
מחקרים רבים שבחנו הבדלים בין מוזיקאים ללא מוזיקאים מצאו הבדלי תפקוד במגוון יכולות, החל מיכולות שפתיות וכלה ביכולות מתמטיות ויכולות מרחביות (Musacchia, Sams, Skoe & Kraus, 2007). הקשר בין רכישת כישורים ופיתוחם, לשינויים הפיזיולוגיים והאנטומיים-נוירולוגיים הנלווים לתהליך ריתק חוקרים רבים. ממצא נפוץ במחקרים שבחנו תהליכי רכישת כישורים הוא הגדלה פונקציונאלית של אותו אזור במוח שאחראי על התפקוד הרלוונטי. עם זאת, טרם ברור האם האימון האינטנסיבי של כישורים לפרק זמן ממושך יכול לגרום לשינויים מבניים או הגדלות נרחבות יותר מבחינת תחומי תפקוד במוח האנושי ( Gaser & Schlaug, 2003).
אחד המחקרים שנעשו במטרה לבחון סוגיה זו, בדק מוזיקאים מקצועיים, חובבנים ולא מוזיקאים בשיטת Voxel-Based Morphometry  ומצא מספר –