סיפורה של רחל העקרה

“רחל” , בדגש על מוטיב העקרות התנכי ובפרט, זה של רחל.
“בן לו היה לי! ילד קטן” במקומות רבים במקרא אנו מוצאים נשים עקרות.
לעיתים, עקרות זו מוצגת כעונש ישיר על חטא מסויים, דוגמת סיפורה של מיכל (שמואל ב’ ו’, כג) אשר לגלגה על דוד המלך ולכן נמנע ממנה פרי בטן .
אולם במקומות אחרים,עומדת אישה אשר נגזרו עליה שנות עקרות וצער,וכאן המקום לשאול מדוע.
עבודתי זו תוקדש לחקר סצנת דפוס העקרות של רחל בפרט ובתנך בכלל. אדון בסיפורה של רחל וקווי דמותה.
עקרותה של רחל המוזכרת בתנ”ך בניגוד למצבה של אחותה, לאה, השנואה, שיולדת ארבעה בנים בזה אחר זה: “וַיַּרְא יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ; וְרָחֵל, עֲקָרָה”.
רחל שהיתה בעלת היתרון על פני אחותה בשל יופיה, הופכת לצופה מן הצד במשפחה ההולכת וגדלה של אהוב ליבה- יעקב ואחותה לאה.
ביבליוגרפיה רלוונטית:
אמנון שפירא, על מעמדה השיוויוני של האישה במקרא-מתווה”,בית מקרא ד קנט 1999 עמ’ 309-337.
אילנה פרדס, תרגום עברי “חלום הגדולה של רחל”, 51-63.
אברהם וינרוט, פמיניזם ויהדות. (מאחר שהעיון בספר היה כללי מס עמודים מדוייק ייכתב בעבודה עצמה) איתן אבניאון, ערך “עקרה”.
המילון האנציקלופדיה של המקרא,כרך ד’, עמ’ 911. יאירה אמית, ולמה נתעקרו האמהות?  קוראות מבראשית, ידיעות אחרונות, ספרי חמד,
1 999(מס עמודים מדוייק ייכתב בעבודה עצמה)