מבוא לתקשורת א- תרגול מבוא לתקשורת תקשורת אומניפוטנטית (כל יכולה)- תקשורת בעלת השפעה מאוד חזקה.
'קליע הקסם' ו'מחט תת עורית' הם דימויים שמנסים להראות איך עובדת התקשורת. מחט תת עורית- שהיא נכנסת לתוך הווריד שההשפעה שלה גדולה. קליע קסם- החדירה והשינוי החזקים של התקשורת עלינו.
בעבר בזמן גרמניה הנאצית האיטלקים והיפנים הייתה תחושה של המנהיגים שהם מצאו כלי לשלוט בו, עיתון רדיו וקולנוע.
מודלים בתקשורת מודל- מציג תופעה או תהליך על ידי קווי המתאר העיקריים שלה ומערכת היחסית ההגיונית שמאפיינת אותם. המודל הוא המבנה ההגיוני של מרכיביה התוכניים של התיאוריה. אי אפשר לומר על מודל שהוא נכון או לא נכון (מה שאפשר לומר על תיאוריה) אלא רק אם הוא מתאים או לא מתאים לתיאוריה. [המודל צריך להתאים לתיאוריה] ישנם 3 משפחות של מודלים:
מודלים קווים/ליניאריים:
א.      מודל לאסוול מ-1948 מי אומר מה, באיזה ערוץ, למי באיזו השפעה.
חמישה שלבים. הוא ליניארי כי הוא ואן ואי. יש לנו מוען ,מסר,אמצעי, נמען, כדי להשיג איזושהי השפעה. לאסוול אומר שהתשובות הן אלו המרכיבות את המסר.
מוען מסר ערוץ אפקט נמען ï     המוען (מי) – מי שיוזם את תהליך התקשורת.
ï     מסר (אומר מה) – כל דבר שאומרים. כל דבר שמועבר באמצעות כלי תקשורתי ומיועד להגיע למישהו בקצה השני של תהליך זה.
ï     ערוץ – אמצעי התקשורת (רדיו, טלוויזיה, טלפון, אינטרנט).
ï     נמען (למי) – זה שהמסר מיועד אליו.
ï     אפקט (השפעה) – מה קורה כאשר המסר מגיע אל הנמען וכיצד זה משפיע עליו? האם זה מייצר בו שינו כלשהו?
עפ"י מודל לאסוול המסר שמגיע לנמען חייב להשפיע עליו והוא משפיע עליו בדיוק כמו שהמוען רצה. זהו מודל בעל השפעה אומניפוטנטית, בעל השפעה חזקה של המוען על הנמען. מודל זה אומר שהכוח שיש לתקשורת הוא כוח מוחלט וכל יכול. תפיסתו של לאסוול מושפעת בעקבות הקונטקסט הפוליטי-חברתי באותה התקופה באירופה (העובדה שבעקבות תעמולה נאצית היו מוכנים להשמיד אנשים אחרים מעידה על כך שלתקשורת יש השפעה חזקה).
ב.       מודל של שאנון ו-וובר ב1949. המודל מתייחס לעובדה שנדרש תהליך של קידוד בשני המקומות. החיסרון בכך היה שיש את קוביית הרעש. למשל מיקרופון ומכשיר שקולט את מה שהועבר TV. קוביית הרעש- רעש טכנולוגי. רעש במודל זה הוא כל גורם שעשוי לשבש העברה תקינה של האותות מהמשדר למקלט. (משהו טכנולוגי ששיבש את המסר למשל ערוץ טלוויזיה שעלה על התדר. תרגום שלא עובד בסרט.) אבל זה לא שינה לזה שתכנן את זה כי הוא האמין שהמסר יעבור למרות זאת.
נמען מקלט מוען משדר אות רעש מודל זה מתייחס לתקשורת כתהליך חד כיווני אך החוקרים הוסיפו 2 מרכיבים נוספים:
מרכיב הרעש – כל מה שמפריע/משבש את ההעברה התקינה של המסר מהמוען לנמען. רעש יכול להתפרש כרעש פיזי (לדוג'-רעש של מטוס), או רעש מסוג של שיבוש אותיות ואף שלג בטלוויזיה.
ערוץ תקשורת – אמצעים טכנולוגים העוזרים בהעברת המסר:
(1)   משדר – מה שמוציא את המסר/האות.
לדוג'-צלחת לוויין.
(2)   מקלט – המכשיר הקולט את המסר/האות.
לדוג'-הטלוויזיה.
ביקורת על מודלים ליניארים:
1.      מדובר על תהליך חד כיווני א-סימטרי (רק המוען מתחיל ושולט בתהליך).
2.      התעלמות מהמשוב שעשוי להשפיע על התהליך(יכול לקחת כיוון אחר אם יש תגובה לא צפויה)
3 .      הנמען פסיבי לגמרי.
4.      המודלים מתייחסים לקהל כקהל הומוגני-אחיד, כשהקהל הטרוגני. הם מתייחסים לנמען כאחד.  מין דת וכו'.
5.      לא מתייחסים להקשר והנסיבות שבו קורה התהליך. אם העברת בעת שלום או מלחמה למשל.
מודלים מעגליים המודל של דה-פלר מ-1968-הרעש יכול להשפיע על כל אחד ממרכיבי המודל. הנמען כאן פחות פסיבי, הוא מעביר משוב. נמען מקלט מוען משדר ערוץ רעש מוען משדר נמען מקלט ערוץ במודל זה יש מספר חידושים:
*יש אפשרות למשוב – יש אפשרות למשוב מצד הנמען.
*הרעש – הרעש מגיע לכל מרכיב במודל זה, הוא מגיע בכל שלב בתהליך התקשורת.
כלומר, בכל שלב בהעברת המסר-המסר עלול להשתבש. מודל זה אינו סימטרי בתהליך התקשורת. תמיד יש היררכיה-תמיד יהיה את המוען שיוזם את המסר וזה שחוזר אליו תמיד יהיה הנמען.
אוסגוד ושראם- 1968- אין מוען אין נמען ערוץ או אמצעי. מבחינתם המסר זה הדבר הכי …