‏שבת 02 פברואר
2 013
חוקי יסוד ואיך מתמודדים עם התיקים כל יום. יסודות המשפט- הבסיס להתנהלות היום יומית שלנו כאזרחים במדינה הזאת. מערכת המשפט כוללת
3 הרכאות:
1.      שלום- נמצא בכל עיר גדולה
2 .      מחוזי- נמצא בחיפה, נצרת, ירושלים, ת"א,ב"ש,פ"ת. [של כמה שלומים]
3 .      עליון- הגבוהה ביותר. בירושלים.
ערעורים כלפי מעלה.  לא יהיה במבחן זה כידע. בית המשפט העליון קובע הלכות. הלכה- פסק דין בנושא מסוים שבתי המשפט שלמטה חייבים לפעול על פיו. כל עוד אין הלכה בנושא מסוים בית המשפט פוסק בהתאם להנחיות שהוא מקבל.
בקורס הזה נדבר רק על הלכות. פסקי דין של בית משפט עליון. לבית משפט עליון יש תפקיד נוסף. הוא לא רק מהווה ערעור אלא גם בג"ץ, עוסק בכל מיני נושאים שקשורים לאזרח ולמדינה ללא קשר ישיר למקרה. כלומר אפשר להגיש עתירה על מינוי של X. נדבר גם על החלטות בג"ץ. מאחר ובגץ הוא הכי גבוה אין לו זמן לעסוק בכל הנושאים ולכן הוא האציל סמכויות להרכאות משפטיות ייחודיות לנושאים מסוימים כמו בתי דין לעבודה, לענייני משפחה. יחד עם זאת, לדוגמא בתי דין לעבודה שיש בת"א,חיפה נצרת ירושלים וב"ש. אם אני רוצה לערער אני הולך לבית הדין הארצי בירושלים ומשם אפשר לערער לעליון.
איך קוראים פסקי דין?
כל הרכאה נותנת פסק דין. יש שתי צורות של הופעה של פסק דין (מופיע גם בסילבוס):
בג"צ 3511/02
עמותת הפורום לדו קיום נ' משרד התשתיות, פ"ד נז(2) 102 (2003).
סיפריה למשפטים- כלי מחקר- מאגרי מידע- מאגרים ישראליים חקיקה ופסיקה ישראלית- אתר נבו. או נבו בגוגל. רציו- תקציר, העמוד הראשון, סיכום של פסק. באתר בחיפוש פסיקה רושמים את מספר ההליך שזה השנה והמספר הישן שזה שלידו.
דוגמא נוספת: פסקים שהם תוצאה של ערעור. [רשות ערעור פלילי] רע"פ 4398/99, הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 637 (2000).
משפט מהווה מערכת של כללים שמטרתם לכוון התנהגות מסויימת. אנחנו נעסוק במשפט הציבורי. יש גם משפט פרטי כמו למשל דיני נזיקין, דיני חוזים. נעסוק בכל הנושאים שקשורים לאדם ולמדינה.
שני תחומים יבואו לידי ביטוי במשפט הציבורי:
1.      משפט חוקתי שעוסק בשאלות של צורת השלטון למשל חוקה, מהי דמוקרטיה, מהן הרשויות השונות, ונושא זכויות האדם.
2.      משפט מנהלי- כל המשפט הציבורי, לקח את המשפט החוקתי ומיישם אותו לחיי היום יום. כלומר, כל בעיה בין האזרח לרשות אמורה למצוא את פתרונה במשפט המנהלי. לדוגמא בקשה לרשיון עסק יכול להיות שהרשות המקומית לא תאשר לי את הרישיון אז אני צריך לערער.
אם אנחנו מדברים על נורמות [חוקים] משפטיות אז יש לנו סדר הררכי ביניהן. הנורמה הכי גבוהה- זכויות אדם. פרמידה של חוקי יסוד, חקיקה ראשונית-כנסת, חקיקה משנית- ראשי הערים.
כדי לקיים את המשפט בישראל יש לנו שני עקרונות חשובים:
·         עקרון שלטון החוק- ·         עקרון הפרדת הרשויות בג"צ 428/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל, פ"ד מ(3) 505, 516–518, 554–556, 621–623 (1986).
קו 300 השתלטות מחבלים בדרך לאשדוד ותוך כדי הנסיעה הצליחו הסיירת להשתלט על האוטובוס ותוך כדי נהרגו בני ערובה ומחבלים. השב"כ הצליח לתפוס את אחד המחבלים והוריד אותו מהאוטובוס, אמצעי התקשורת צילמו אותם כשהם היו חיים ואחרי זה דיווחו שהם היו מתים יעני רצחו. למרות הצנזורה עיתון אחד פרסם את התמונה. רצו להעמיד לדין את ראש השב"כ שהאשים את הצנחנים בהרג ובסוף קבעו שהשב"כ שיקר.העמידו לדין 11
חוקרי שב"כ ואת ראש השב"כ. פרקליט המדינה, אורית בייניש, התעקשה להעמיד אותם לדין אך מצד שני הממשלה לא רצתה להעמידם לדין כדי לא לצאת רע ולתת מודיעין.
הם פנו לנשיא המדינה ונותנים חנינה עוד לפני שהיה משפט. זה מרגיז את ברזילי שמבקש לבטל את החנינה כי זה מנוגד לשלטון החוק. ואז בית המשפט יקבע האם לתת חנינה לפני משפט זה בהתאם לחוק. חוק יסוד נשיא המדינה מאפשר לו לחנון עבריינים, האם אדם לפני משפט הוא עבריין?… זו הסוגיה המשפטית. לבית המשט ניתנה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים ע"י הפחתתם או המרתם נמצא בחוק יסוד השפיטה סעיף 11ב.
מקרה נוסף:
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד ממשלת ישראל.  הוועד הציבורי הוא  גוף השומר על זכויות האדם שטוען שהשבכ חוקר אנשים בשיטות חקירה מאוד אלימות. ובמקרה אחד מת. עלתה שאלה של פצצה מתקתקת. כשאנחנו תופסים אנשים ואנחנו צריכים לקבל מידע כי אם לא יהיה פיגוע.
האם בשם פצצה מתקתקת צריך לוותר על זכויות אדם? פסק הדין הזה מפרט כל מיני סוגי עינויים של השבכ. [XD] האם השיטות לא נוגדות את שלטון החוק?… זו הסוגייה.
‏שבת 02 פברואר
2 013 שבוע 2
שלטון החוק לשלטון החוק יש שני היבטים:
1.      היבט פורמלי- כל רשויות המדינה כפופות להוראות החוק כולל האזרחים. מבחינת הסמכות כל אחד יודע מה מותר ומה אסור כאשר החוק נחקק ע"י הרשות המחוקקת  (הכנסת אצלנו) החוק קובע את החובות והזכויות ואת מה שאסור. במשפט האזרחי מותר לעשות כל דבר אלא אם כן הוא אסור על פי החוק. במשפט הפלילי זה בדיוק הפוך.  במשפט המנהלי לרשות המדינה מותר לעשות רק מה שכתוב בחוק.
2 .      ההיבט המהותי-  קובע לנו מהו תוכן החוק כאשר החוק צריך להיות מותאם לערכים הדמוקרטיים של המדינה להגן על זכויות אדם ואזרח במיוחד על זכויות המיעוט כאשר אותו חוק אמור לתת איזון בין הצרכים של היחיד לבין צרכי החברה.
במדינת ישראל יש עקרון שלטון החוק, לדוגמא: פסק דין ברזלי (חנינה לנושא השב"כ, האם נשיא המדינה לפי החוק יכול לחון אנשים טרם שעמדו למשפט) ופסק דין הוועד נגד העינויים. מה בגץ אומר?
כאשר הנושא מובא בפני בגץ יושב שם הרכב של 3 שופטים והם צריכים להחליט מה גובר על מה, שלטון החוק שאומר חנינה אחרי משפט או, בטחון המדינה. בית המשפט מגיע למסקנה שבמקרה הזה נכון ששלטון החוק הוא דבר חשוב אבל בטחון המדינה גובר על שלטון החוק ולכן יש להתייחס למונח עבריין בחוק יסוד נשיא המדינה כמתייחס גם לאדם שטרם נשפט ולכן במקרה זה דחו את העתירה וקיבלו את התפיסה שיש לחון את ראשי השב"כ מטעם בטחון המדינה. המושג עבריין כולל היום גם נעצר שנעצר במשטרה עד שהוא עומד לדין ונכנס לבית הסוהר. בזמנו בטחון המדינה היה פרה קדושה.
פסק דין הוועד לעינויים שאלה משפטית היא עד כמה גוף ממשלתי יכול לפגוע בזכויות של אדם למרות שלא קיים חוק ברור בנושא?
לא קיים חוק ברור כי עד פסק הדין חוקרי השב"כ קיבלו סמכות לחקור חשודים בביצוע עבירות כלפי המדינה על פי סעיף 40 לחוק יסוד הממשלה שמאפשר לממשלה לתת סמכות (שיורית) שלא קיימת בגוף ממשלתי אחר לגוף אחר. משרד הביטחון היה באחריות ראש הממשלה, שנתן סמכות לחוקרים לחקור.
סמכות שיורית- סמכות שנשארת לממשלה אחרי שניתנו כל הסמכויות והיא עושה בסמכות מה שהיא רוצה. האצלת סמכויות למשרדים שונים. יש כמה סמכויות שהוא לא רוצה להעביר למישהו אחר אז היא משאירה את זה לעצמה. השב"כ והמוסד. היום יש את חוק השב"כ.
משוואה בין שלטון החוק לבין זכויות אדם. האם בשם הביטחון אני צריך לפגוע בזכויות של אדם. פצצה מתקתקת, טלטול, שק. יש חשש שחוקרי השב"כ נוהגים בעינויים כשמדובר בפצצה מתקתקת ולכן יש להפעיל את כל אמצעי החקירה הנדרשים. בית המשפט הגיע להחלטה שזכויות האדם גוברות על שלטון החוק. במקרה הזה אסור לחקור כל אחד בשיטות החקירה של שב"כ,  אסור לפגוע בזכויות אדם אלא אם כן זה כתוב בצורה מפורשת שניתן לעשות זאת. משמעות פסק הדין: כל חקירה שיש בה היום חשש של פצצה מתקתקת אפשר לבצע חקירות שב"כ בליווי של יועץ משפטי לממשלה. כלומר השב"כ מקבל הדרכה לאורך כל החקירה. לעומת זאת חקירות רגילות יתנהלו תוך הקפדה על זכויות אדם.
במסגרת שלטון החוק אחת המשמעויות שלו הייתה בהתפתחות עקרון הפרדת הרשויות במדינת ישראל מתחלק ל3:
·         הרשות המחוקקת (כנסת)- תפקידה לחוקק חוקים, היא הרשות החשובה ביותר. אף גוף במדינה יכול לפעול ללא חוקים. תפקידה לפקח על הממשלה ובמסגרת החוקים שלה היא יכולה להגביל את סמכויות הממשלה או של הרשות השופטת.
·         המבצעת (ממשלה)- בישראל הממשלה חייבת לקבל את אמון הכנסת. היא זו שיוזמת את רוב הצעות החוק בכנסת והיא עוסקת בחקיקת משנה בלבד. כלומר כל שר יכול להקים במסגרת סמכותו חקיקת משנה (תקנות) שעוזרות לו להפעיל את החוקים שעליהם הוא אחראי.
·         השופטת (בתי המשפט)- שופטת אנשים, כיום מתערבת כמעט בכל נושא, יוצרת תקדימים (הלכות) בנושאים שונים שמשפיעים על ההתנהלות של האנשים והמוסדות. כוללת את בתי המשפט הרגילים ואת הייחודיים כמו בית הדין לעבודה, למשפחה וכו'.
לאחרונה דיברו על רשות רביעית שהיא הרשות המבקרת.
דמוקרטיה חוקתית עד 1948 הייתה תקופת היישוב. כאשר היישוב היהודי מתנהל על ידי מוסדות שונים כמו מנהלת המדינה שהיא הייתה הממשלה באותה תקופה ומועצת המדינה הזמנית. הגופים הללו ניהלו את היישוב היהודי עד 1948. בשנה הזו הוקמה מדינת ישראל ומנהיגי המדינה הצהירו על מגילת העצמאות. מגילת העצמאות כוללת 3 חלקים מרכזיים:
1.      סוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל ואת הישגיו.
2.      מדבר על הפעילות של מוסדות השלטון מרגע סיום המנדט והקמת המדינה כאשר הרעיון הוא ליצור המשכיות בשלטון מתקופת היישוב להקמת המדינה.
3.      מדברת על זכויות אדם, דמותה של ישראל בעולם, מה תהיינה עקרונות המדינה וכו'.
השלב הראשון שמנהיגי היישוב ואחר כך המדינה היו צרכים להתלבט איתו הוא בעצם איך אנו יוצרים רציפות משפטית בשלטון. בתקופת היישוב המשפט ששלט באותה תקופה היה המשפט הבריטי.
אנחנו מושפעים ממנו עד היום. לצורך כך התכנסו מנהיגי המדינה לאספה מכוננת.
וחוקקו כמה חוקים:
1.      פקודת המעבר לאספה מכוננת תשי"ט 1949 שעוסקת בהעברת הסמכויות ממועצת העם הזמנית שזה היה …