מוסדות התקשורת.
הגישה שאנחנו מציעים היא הגישה הפונקציונאלית. נקודת המוצא שלנו בקורס היא לא בלעדית ויחידה וניתן לבקר אותה אבל היא עוזרת לנו לסדר את החומר בצורה מובנית כדי שיהיה יותר קל להבין אותו. הגישה הפונקציונאלית נקודת המוצא שלה להסבר ההתנהגות האנושית היא סיפוק צרכים. אם לפרט יש צרכים שמסבירים חלק מההתנהגות שלו אז גם לחברה יש. ביחס לתקשורת והשפעתה אז נקודת המוצא היא שגם לחברה ככלל יש צרכים. בנוסף לכל חברה יש צרכים דומים אבל היא מספקת את הצרכים האלה באופן שונה. אם בתקופות הפרה מודרניות הסיפוק של הצרכים היה בתקשורת בין אישית ומה שהשתנה זה תקשורת ההמונים אז גם כאן אנחנו שואלים אותו דבר לגבי חברות.
הסוציולוגים בגישה הפונקציונאלית מנסים לתת לנו מבט על כדי להסביר איך החברה עונה על הצרכים האלה.
מוסד חברתי מוסד חברתי (על פי הגישה הפונקציונאלית)- הקבץ של ערכים, נורמות, וכללי התנהגות שבאים להסדיר עניין מרכזי קבוע בחברה. העניין הזה לפי הגישה הפונקציונאלית שהוא צורך מהותי של החברה. המוסד החברתי מורכב ממוסד המשפחה, חינוכי, דתי,פוליטי וכלכלי. ומוסד התקשורת.
הנחת המוצא היא שלכל חברה יש צרכים קבועים והחברה מתארגנת כדי לענות על הצרכים האלה. היא מתארגנת בכך שהיא מקימה מוסדות חברתיים. מול כל צורך מרכזי יעמוד מוסד.
אם מפרקים את המושגים ערכים נורמות וכללי התנהגות אנחנו רואים שהמוסד הוא עניין מופשט הוא לא משהו שאפשר למשש אותו. אלה רעיונות זה משהו שלא קיים בפועל בחברה. זה משהו שהסוציולוג שמסתכל על החברה במבט על, ממפה את הפעילויות של החברה ושם אותם בקטגוריות כדי לעשות סדר בעולם לא מסודר. בתוך המוסד הזה אנו לומדים איך חברה מסוימת מנהלת עניינים מסוימים, למה הם שואפים. אפשר למפות גם את המוסדות לפי מושגים של התנהגות נורמטיבית וסטייה. אם הרוב נוהגים כך אז הם נוהגים בתוך מסגרת ומכך אפשר ללמוד מהו המוסד החברתי ומהי הסטייה ממנו. מוסד המשפחה הצורך הראשון והבסיסי של חברה הוא לשרוד, להעמיד צאצאים. המוסד החברתי הראשון שאנו מזהים בכל חברה הוא מוסד המשפחה. מוסד המשפחה הוא המוסד החברתי הראשון והבסיסי האחראי על המשכיות וקיומה של החברה. בנוסף ישנו המוסד החינוכי כדי שהחברה תתקיים כחברה. מוסד המשפחה- מוסד הראשון שאחראי על המשכיות וקיומה של חברה, צריך צאצאים.  במוסד המשפחה לא נמצא את המשפחה של אף אחד מאיתנו, זה לא משפחה של מישהו אלא זה האוסף של הכללים שלפיהם מקימים ומפרקים משפחות. אוסף הכללים שקובעים את האחריות של המשפחה לצאצאיה (אחריות פיזית כלכלית ועוד). איפה אנחנו כחוקרים נמצא את הערכים הנורמות וכללי ההתנהגות האלה? הצד המחקרי. אנחנו כסוציולוגים למדים מה הכללים בחברה X לעומת חברה Y שבה מקימים משפחות. תוכן מוסד המשפחה יכול להשתנות מחברה לחברה וגם מזמן לזמן. לפי איזה כללים קובעים משפחה בישראל הרבנות ועל פי דתם של בני הזוג. מושג המשפחה מוגדר על פי חוק, בכל מדינה יש כללים איך מקימים משפחה ויש גם חוקים וכללים ונורמות.
העידן הפוסט מודרני הביא לנו סוגים חדשים של משפחה שלא הכרנו אותם קודם. היה משפחה מסוג אחד, משפחה הטרוגנית.
במשך השנים בתהליכים מורכבים החברה התחילה להכיר במשפחות מסוגים חדשים משל משפחה חד הורית. משפחה חד הורית שמישהו מחליט להקים אותה מלכתחילה כמשפחה חד הורית ולא באילוצים. בהתחלה זה היה נורמה ואז היה הכרה. בכל מקום זה נורמטיבי בצורה אחרת. פעם לא קראו לזה משפחה. כמו גם הכרה במשפחה חד מינית שעדיין לא מוכרת בחוק אבל יותר מקובלת ונורמטיבית היום. החוק לאט לאט מכיר בסיטואציה הזו. מוסד המשפחה משתנה בעולם.
אפשר להשתמש במוסד החברתי הזה כדי להשוות תהליכים שקורים במדינות שונות באותו מוסד, ומה הערכים המרכזיים של החברה, ואיפה הם מקובעים ועד כמה הם יותר חשובים מאחרים. בישראל מוסד המשפחה לא משנה באיזה מגזר הוא חשוב מאוד והוא עומד לפני מוסדות אחרים. פירמידת הצרכים של מאסלו- החברה האמריקאית שמה בראש את ההגשמה העצמית וזה מסביר את אחוז הגירושים בארה"ב. לפרק את המסגרת כדי לממש את עצמי. בחברות אחרות התהליך יותר מורכב והערך יותר חשוב והם מוכנים לוותר קצת כדי להגשים את עצמם בדרכים אחרות. אפשר להשוות לפי התפתחות מוסד מסוים בחברה נתונה, מה קרה למוסד המשפחה בחברה הישראלית. הקיבוץ רצה לבטל את מוסד המשפחה כדי למנוע את ההעברה התרבותית של הגולה. שחרור האישה ושוויון, מסר חברתי. הרחבת המשפחה למשפחה מורחבת או ביטולה כדי להעניק כלים יותר משמעותיים למוסד החינוכי. סוגים שונים של משפחות, משפחה מורחבת וגרעינית, כולם גרים יחד בחמולה או לא. משפחה חד הורית וחד מינית. במוסד המשפחה נחפש את הכללים והנורמות שבה המשפחה אמורה בחברה נתונה להתנהל ואף להתפרק ומה אחריותה על פי חוק.
המוסד החינוכי המוסד החינוכי איננו בית הספר גם הוא הקבץ של ערכים נורמות וכללי התנהגות שעל פיהם מחנכים בחברה מסוימת וקובעים כללים. האם החברה מאפשרת בחירה חופשית של מערכות ותוכניות לימוד או שזו חברה מרכזית שכולם לומדים את אותו הדבר באותה כיתה.
תכני הלימוד. מוסד החינוכי- מה הקשר שלהם לתרבות שלהם, מה יצא מהם, מה הם יהיו.
המוסד הפוליטי החברה כדי לשרוד צריכה להתמודד גם עם האופן שבו היא מתנהלת כלפי חוץ וכלפי פנים ולכן המוסד החשוב ביותר המארגן את החברה היא המוסד הפוליטי.
המוסד שקובע את הערכים הנורמות וכללי ההתנהגות המשותפים. למשל במצרים שהמוסד הפוליטי היה סביב מובראק. המוסד הזה אחראי גם על הישרדות מבחינת הגנה מפני הסביבה העוינת וגם על האופן שבו החברה מתנהלת מבפנים ועל כן הערכים שנחפש במוסד הזה היא איזה סוג של משטר, לפי איזה כללים היא מתנהלת, איזה אוריינטציה חברתית ודתית יש בחברה הזו, מהם זכויות הפרט והקבוצה וחובותיהם. מוסד פוליטי יש בכל חברה.
הכללים שעל פיהם הקיבוץ מנהל את עצמו. המוסד המרכזי שאליו אנחנו מתייחסים כשאנחנו רוצים להבין מהם התהליכים שעל פיהם החברה …