‏יום שני 05 מרץ 2012 שבוע 1            שיח האסטטיקה- עמנואל קאנט עמנואל קאנט דיבר על 3 תחומים המקיפים את השיח של המציאות שהאסטטיקה בתוכה. הוא דיבר על כך בתור ביקורת כוח השיפוט (מאמר). זה מקיף את כל הניסיון האנושי.
1.      ביקורת התבונה הטהורה- תנאי החשיבה עצמה, הקוגניטיביות האנושית.
האדם החושב, מתמטיקה, לוגיקה ואניליזה.
2 .      ביקורת התבונה המעשית- לחשוב איך לתרגם את המושגים האלה לחיים.
לקחת את החומר העיוני וליישם אותו על היחסים שבין אדם לחברו, מתי אסור ומותר לעשות משהו. הצו הקטגורי- הציווי המוחלט, שכל התנהגות מוסרית תיחשב ככזאת אם היא תמיד במקרה הפרטי שלה מייצגת כלל עקרוני. את השנוא עלייך אל תעשה לחברך. האתיקה המוסרית.
3.      כוח השיפוט האסטטי- קאנט אומר שהתבונה מדריכה את האסטטיקה.
עצם זה שאפשר לשפוט אותו אומר שיש לזה עקרונות רציונאליים. הדבר האסטטי הוא הדבר שהוא נעדר שימושיות, הדבר שמגלם השראה יופי והתפעמות בשביל עצמו.
לא בשביל לגרום לנו לעשות משהו אלא כדי ליצור לנו תחושה של התעלות בשביל הדבר עצמו. קאנט אומר שאסטטיקה זו תכליתיות ללא תכלית. אינה שימושית.
בעבר הפרסום היה נורא קוגניטיבי ורציונאלי אבל היום הפרסום למשל עובד על תשוקה ודמיון. פרדוקס הוא שימוש בשפה האסטטית, הוא סוג של מטאפורה המשווקת מוצרים ואותנו בתקופה התקשורתית העכשווית. שיווק ואסטטיקה שזו תפיסת עולם שבאה להעביר ערך מוסף של חפץ שהוא דבר מופשט לגמרי מתקרבים ונהפכים למקשה אחת בעידן הפוסט מודרני.
התקשורת בימינו עוסקת במטאפורות, דימויים וציורים ופנטזיות. הממשי הוא הפנטסטי. בעידן הווירטואלי הסחורה המרכזית היא הסחורה הפנטסטית, הפנטזיה שאנו מכניסים לתוך הטכנולוגיה. כך למשל הפייסבוק. שהוא לכאורה ההתגלמות המושלמת של החופשיות שלנו, חירות אסטטית בה אתה מבטא את האני שלך וביצירת הקשרים החברתיים שלך. אנחנו מייצרים את הרשת תוך כדי השימוש שלה, אם לא נשתמש בה היא לא תתקיים. אנו עובדים בפייסבוק. זה מקדם את קיומו של הקפיטליזם ואת הרווחים של אדם אחד. הפנטזיה היא יצירת הקשרים. זהו שימוש מתוחכם במוצר אסטטי כדי לקדם מטרות שיווקיות כשהאשליה היא שהוא עובד בשבילינו. האסטטיקה של הדימוי היא הסחורה המרכזית שנמכרת בימינו ועל כן עלינו להבין איך בנויים דימויים ומטאפורות וסטייה מהתקשרות הרגילה ונוצרת שפה אסטטית המשווקת את המציאות.
צפינו בדוגמא מתוך האח הגדול: לכאורה תוכנית שהיא משחק. הקשר בין אסטטיקה לאידיאולוגיה קפיטליסטית. המימד האסטטי בריאליטי. באיזו צורה מניפולטיבית ותחבולות נוצרת הדרמה, המטאפורות ומסופר הסיפור. ואיזו מגמה אידיאולוגית זה מקדם- הקפיטליזם של ערוץ 2.
האסטטיקה של האח הגדול מושכת משום שיש בו שני רעיונות מרכזיים:
1.      תיאור החיים על פי המודל הקפיטליסטי- יש משחק, הדחה, בגידות, מנצח, מובס.
המודל הקפיטליסטי שבו רק הטובים שורדים. השתקפות החיים הקפיטליסטיים בטלוויזיה.
2.      פופוליזם (שלטון העם)- בעידן של דמוקרטיה שוקעת אנחנו רוצים להצביע ולהשפיע. לקהל יש אפשרות להצביע, אשליית השתתפות הקהל. למעשה ההפקה מראש קובעת קווים כללים לעלילה מראש, היא יודעת פחות או יותר מי יגיע לאיזה שלב כאשר חלק מהליהוק הוא כדי ליצור את הדרמה וההתנגשות. שיווק התסריט על ידי מניפולציה כדי שתהיה לנו את אשליית ההשתתפות וההשפעה כדי שיכנס כסף לתוך המערכת. אנחנו עובדים במקום שבו אנחנו נהנים. השיפוט מתנהל בשני מישורים: הקהל- שופטים באמצעות סמסים. והאח הגדול- יורם זק. היא השופט העליון. יוצרים את התוצאה של המשחק, משחק מכור.
הקהל יודע שזה משחק מכור אבל זה לא מפריע לו. הרעיון של כוח שנכפה מלמעלה שכל אחד יודע שהוא קיים לא משנה לאנשים. מתסרטים סיפור לצופה כדי שלא ינתק מגע ויפסיק לצפות ולשלוח סמסים. כל היסוד האסטטי הנרטיבי (סיפורי) מובנה במערכת וגורם לנו לחשוב שאנחנו הקובעים ויש לנו השפעה ושאנו השופטים. אלו שמרגישים שופטים מרגישים חזקים- פופוליזם (שלטון העם). חוסר הרצון להתמודד עם המציאות. המציאות האסטטית של המשחק המניפולטיבי החליפה את המוסר והקוגניציה.
המעבר מהספירה הקוגנטיבית הפוליטית והמוסרית לספירה האסטטית שמנצלת אסטטיקה בצורה מניפולטיבית (כמו באח הגדול) היוצרת מגמה של בידור שכולנו שותפים לו הסוגר לנו את העיניים מבעיות אחרות. בריאליטי יש דימוי של שעת חירום, מצב שבו אתה משהה את החוקים הרגילים של המציאות בבית ואומר לעצור הכל ושהאח הגדול קורא להם ועכשיו הם צריכים לעשות משהו מסוים. כשאתה מנחית הוראות שנובעות לא מחוקי וכללי בבית אלא מעצם הסמכות של השליט- האח הגדול. במדינה כמו שלנו שבה מצבי החירום מתקיימים כל הזמן המצב של זמן החירום מופנם והאח הגדול משקף אותו. אנחנו מתעלמים ממצבי החירום שאנו חיים בתוכם והופכים את המצב של האח הגדול למצב משחקי ואסטטי, בדוי מעיקרו ועל ידי כך להצדיק את המציאות שנמצאת בחוץ בה כולנו מסכימים לחיות. חוסר רצון לחופש, רצון לקבל פקודות. מצב חירום כמצב אסטטי בדוי של האח הגדול שבא להסוות את המצב החירום האמיתי. מצד אחד יש אשליה שהבעיות החברתיות נפתרות דרך האח הגדול (השסעים באח הגדול כשסעים בחברה האמיתית) ומצד שני סיפוק של לראות את המטורפים.
במושגים ישראליים בנוסף לרייטינג הישראלי יש ערך מוסף שהישראלי הממוצע שואף לאנטי חופש המתגלם בפופולאריות של האח הגדול. הרצון הישראלי לא להתמודד עם כלום ולהיות במצב של חוסר רצון לחופש. כל מה שאני לא רוצה לראות במציאות אני רוצה לראות באח הגדול. כמשחק בידור זה לא מטריד אותי. משחק הוא מצב בין דמיון למציאות. אתה מתחבר מרצונך למניפולציה.
‏יום שני 12 מרץ
2 012 שבוע 2
מהי אסטטיקה מהי המתודולוגיה, התיאוריה המשרתת אותנו הכי טוב בתחום האסטטיקה. התיאוריות השונות המגדירות את האסטטי נוגעות לשאלה של מי החוויה האסטטית ולמי היא מוכרת. מהי התיאוריה האסטטית שממוקדת במוען, בנמען ובמסר. מהי החשיבה האסטטית:
המוען- היחס הרגשי של הדובר אל דברי עצמו. זוהי הפונקציה האגוטיבית. בתקופה של הרומנטיקה הרגש שלט, האסטטיקה הרומנטית. המאה ה19. דגש על רגש, דמיון, האמן (הרומנטי) הוא קנה המידה להגדרה. האסטטיקה היא הגדרה סובייקטיבית.
הנמען- הפונקציה של הנמען הקובע מהי אומנות קשורה לתקופות של היום כשהכל הוא שיווק כשהקהל והתקשורת מגדירים מהו האסטטי.
כמו הפסל של האסלה במוזיאון. הוא הציג לנו מה שלא נראה לנו אומנות כלל אבל עצם זה שהנמען, הקהל מוכן לבוא למוזיאון ולראות ואומר שזו אומנות היא זו שמגדירה אותה כאומנות. ההתקבלות היא החוויה האסטטית. החוויה הפוסט מודרנית, העכשווית, של שוק התרבות והקהל שמגדירים את האומנות. הגדרה סובייקטיבית.
המסר- החוויה של המסר היא חוויה אובייקטיבית של היצירה כשלעצמה. חוקים אסטטיים אובייקטיבים שמגדירים את האומנות. 4 חוקים בעזרתם אפשר לשפוט האם מדובר ביצירת אומנות או לא (משפטי הטעם של קאנט). יופי שאין בו שימושיות. שיפוט אובייקטיבי של הטעם במאה ה18.
קאנט (הגדרות אובייקטיביות), אפלטון במאה ה4, אריסטו לפני הספירה. אצל כולם ישנו חיפוש אחר הגדרה אובייקטיבית.
הגדרת היופי אפלטון תורת היופי של אפלטון על פי הטקסט "פיידרוס".
כתוב בצורה של דיאלוג. הוא משוחח הפעם עם פיידרוס וסוקרטס (אפלטון).
פיידרוס מעלה תיאוריה לגבי היופי, האהבה והאמת. סוקרטס מפתה אותו בצורה שהוא גורם לו לחשוב שהוא מסכים איתו ואז להראות לו שאם הוא ממשיך לחשוב בצורה שהוא חושב הוא מגיע למבוי סתום ואז הוא משנה את ההגדרות וחושב בצורה אחרת. למלכודת הזו בה אפלטון גורם למבוי סתום נקרא אפוריה- מבוי סתום, סתירה פנימית שבאמצעותה האדם לא יכול להמשיך לטעון את הטענות שהוא טוען כי הוא מגיע למבוי סתום.
הם משוחחים על 3
דברים מרכזיים:
1.      אהבה- האם כדאי לאהוב או להיות נאהב. מהו הדבר האהוב, מהי אהבה. מימד רגשי.
2.      יופי- מהו היפה. רמה אסטטית.
3.      אמת/חוכמה- מהי האמת. שאלה אינטלקטואלית מופשטת.
אפלטון אומר שמדובר על אותו הדבר עצמו והכל מתמקד באידיאת על שמחזיקה את שלושתם. להגיע לאהבה זה להגיע לשלמות, להתחבר עם אובייקט התשוקה שלך. אהבה היא כשאתה משתוקק לאובייקט ועד שאתה לא מתאחד איתו אתה לא נח. האובייקט יכול להשתנות. האמת קיימת במקום כלשהו ותפקידו של הפילוסוף והמדען הוא לחקור את המציאות ואת האמת, להתחבר לדבר עצמו, כמו תשוקה. היופי הוא שלמות בלתי מושגת בראשנו. כל אחד מנסה על פי כוחו להתקרב ככל יכולתו אל האידאה המושלמת של היופי. אנשים עולים על מרכבות סוסים ומנסים להתרומם מעל החומר כדי לחפש את האמת, האהבה והיופי. כל אחד רוצה לרתום לעצמו את המרכבה הטובה ביותר עם הסוסים האבירים ביותר. הסוסים הם הנשמות של בני אדם, נשמה פחותה וגדולה יותר. הוא רוצה להגיע אל כיפת הרקיע שהיא המסה של האידאות המושלמות ביחד. הוא יוכל להתבונן בעולם ולחקור אותו וככל שהוא יבין אותו יותר טוב כך הוא יהיה נהג טוב יותר ויגיע גבוה יותר.
האהבה היא התשוקה לאמת המביאה אל התשוקה של היופי כי שלושתם היא השלמות שהיא האידאה אליה אנו חותרים. מהי אהבה טובה ולא טובה, מהי אהבה אמיתית על פי אפלטון. ניתן לדבר על סוגים של אהבה: כשאתה אוהב מישהו. כשאתה אוהב משהו.
אוהבים בגלל מי שהוא ולא בגלל מאפיינים כמו יופי. אנו אוהבים מישהו כי הוא אחד ויחיד. אהבה לאחד היא דבר אפלטוני כי הוא הכי מופשט. כשאתה אוהב את הדבר האחד, אתה אוהב את האמת האחת שנמצאת למעלה. אתה אוהב מישהו ולא כמה דברים אצלו. היופי קשור לאהבה ולאמת והוא תמיד מבטא את הרעיון של האידאה של השלמות. היופי כמשהו שלם ואחדותי האוצר בתוכו יסוד שאפשר לתאר אותו בצלילים ומספרים.
היופי ניתן לניסוח כשלמות וכיחסים בתוך מערכות. כשהאומן יוצר הוא עולה למרכבה ומרחף. אם הוא לא ירחף היצירה שלו לא תהיה אומנות ולא תתקרב לשלמות. פיידרוס/ אפלטון פותח בשלוש שאלות האחת בתחום האהבה, בתחום …