:אי שוויון בשכר בשוק העבודה בין גברים ונשים בישראל

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 8792
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

סמינריון שוויון במשפט נושא :אי שוויון בשכר בשוק העבודה בין גברים ונשים בישראל שאלת מחקר: האם החוקים הבאים לעודד שוויון בשכר בשוק העבודה בין גברים ונשים בישראל תורמים לשוויון שכר הנשים או שמא אינם משפיעים עליו כלל?
תוכן העניינים מבוא. 3
הצגת הנושא. 3
מטרת העבודה. 3
סקירת החוקים. 5
האירועים המרכזיים. 5
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח 1988. 8
חוק שכר שווה. 9
חובת ייצוג הוגן בדירקטוריון 9
חובת ייצוג הוגן בשירות המדינה. 10 הוכחת האפליה. 10 העדפה מתקנה. 12
הבדלים מגדריים. משפטים המאבק לשוויון 17
שיעור העסקה ושוויון הזדמנויות. 17
שכר נשים. 20 מעמד האישה על פי תאוריות שמרניות. 24
סיכום ומסקנות. 26
מקורות. 29
ספרות. 29
פסיקה. 30 מבוא
מהו שוויון שוויון הוא מושג רחב, בעל משמעויות והשלכות חברתיות רבות, אספקטים פוליטיים, צרכניים ומשפטיים. שאלת השוויון עלתה כבר במסמך המגבש עת הקמת המדינה – מגילת העצמאות ,  דרך שאלות הגירה ולאום – חוק השבות  , חוק יסוד כבוד האדם וחירותו  ומן הכלל אל הפרט למצבים יום-יומיים, בהם נתקל אזרח מן השורה בעוולות שונות הנוגעות בחוסר שוויון כגון: אפליה על רקע מיני, מתן שוויון הזדמנויות בעבודה ועוד.
בפתח הדברים יש להבחין בין שני מושגים של שוויון בהיבט המשפטי: שוויון בפני החוק ועיקרון השוויון האריסטוטלי.  המושג הראשון, מתייחס למצב השורר בישראל, בו כל אזרחי המדינה יעמדו לדין במידה ויעברו על החוק (למרות ובתפקידים מסוימים, נבחרי ציבור נהנים מחסינות והעמדתם לדין כרוכה בפרוצדורות המעוגנות בחוק ). במצב דברים כגון זה, לאף אזרח אין חסינות ומתקיים שוויון מלא בפני החוק. דרך נוספת לבחינת המושג היא  מנקודת מבט הפוכה, קרי כאשר במשטר מסוים לא מתקיים שוויון מלא בפני החוק ולמעשה נהוגה "איפה ואיפה" בין האזרחים ואופן החלת החוק עליהם. טול לדוגמא, בצרפת נהנה נשיא המדינה מחסינות משפטית להעמדה לדין וזאת לאור המעמד המוענק למוסד הנשיאות עצמו ולא מתוך זלזול בשלטון החוק.  לעומתו, בעיקרון השוויון האריסטוטלי, המופיע בספר "אתיקה" – מהדורת ניקומאכוס , עוסק אריסטו בהקשר זה בחלוקת הכוח הפוליטי וגורס כי יש להתייחס לשווים באופן שווה, ולשונים באופן שונה. לשיטתו, יש לבחון שוויון מנקודת הנחה כי צדק הוא חלוקה. העיקרון המנחה בגישה זו הוא שאם לא מתקיים הבדל מהותי בין שני אנשים, המצדיק אפליה ביניהם, יש להתייחס אליהם באופן שווה. למעשה, כל סטייה משוויון מצריכה הצדקה.