פרק א':הגדרות של דעת קהל.
הגדרת דעת קהל:התייחסות של הציבור כלפי נושא מסוים בעל משמעות ציבורית השנוי במחלוקת.
בכדי שתיווצר דעת קהל לפי כספי צריך 5 תנאים:
1.נושא השנוי במחלוקת-היווצרות דעת קהל נוצרת בגלל חוסר הסכמה ההנחה שאם יש נושאים,שיש לגביהם קונצנזוס אז לא תיווצר סביבם דעת קהל לפי התנאי הזה חשוב להבין שדעת הקהל היא תוצר של דיון,אם נושא הוא לא שנוי במחלוקת אז כלל לא נוצר סביבו דיון כלומר דעת קהל היא תוצר של ניגודים של מתחים סביב סוגיה מסוימת.
2.רלבנטיות של הנושא-הנושא צריך להיות רלבנטי למביע הדעה,לקהל שאליו הוא קשור וגם לחברה או לקבוצה מסוימת,יש נושאים מסוימים שיש להם רלבנטיות משתנה כלומר שהם רלבנטיים אך לא בעדיפות גבוהה.לדוג' נגישות לנכים במכללה.
3.חלקים משמעותיים בחברה יביעו את דעתם על הנושא-הכוונה היא לבעלי כוח והשפעה בעלי משקל פוליטי שיכולים לעורר הד ציבורי כלפי נושא מסוים,מיעוטים שוליים הם לא בהכרח נגישים לתקשורת ולכן ינסו לגייס למען מטרתם אנשים בעלי מעמד ציבורי לדוג' פוליטיקאים,אנשי תקשורת סלבס לדוג' אורנה בנאי בצער בעלי חיים.
4.תודעה של קהל-הקהל עצמו צריך להיות חדור בתודעה שהוא מהווה קהל,כלומר שיש לו מטרה משותפת,שיש לו נכונות להביע דעה,להפעיל לחץ להיות מעורב המשמעות היא שאם ישנם אנשים שונים בעלי דעות זהות,כל עוד שהם לא מודעים לכך שהם קבוצה בעלת כוח להשפיע ולשנות הרי שאין כאן דעת קהל. כלומר אנשים שונים בעלי דעות זהות שלא יתאגדו לכדי קבוצה מגובשת לא יוכלו ליצור דעת קהל.
5.הדעות זוכות לביטוי ציבורי-כדי שתיווצר דעת קהל צריכה להיות הבעה גלויה ופומבית של הדעות,דעות שלא באות לידי ביטוי כאילו לא קיימות גם בשיח אישי וגם בתקשורת ההמונים.
אפיוני הקהל:
כספי טוען שיש להבדיל בין קהלים כלומר הוא לא הומוגני ואפשר לחלקו לקבוצות שונות לפי 2 קריטריונים:
1.קהל מתעניין-כלומר לווא דווקא ידע בנושא אלא שהקהל מתעניין או מדבר על הנושא.כלומר עד כמה הקהל מתעניין בנושא המדובר.
2.קהל משתתף-מדובר על פעילות למען נושא שיכולה לבוא לידי ביטוי למשל בעצומות,הפגנות גם כאן לא מדובר בהכרח על ידע כלומר מה היא מידת המעורבות הפעילה של הקהל בנושא.
4
סוגי קהלים:
1.קהל סביל-לא מתעניין ולא משתתף.
2.קהל פעיל-מתעניין ומשתתף.
3.קהל קשוב-מתעניין ולא משתתף.
4.קהל מופעל-לא מתעניין ומשתתף.
מבנה פירמדאלי:סביל->קשוב->קהל מופעל->קהל פעיל.
ככל שעולים בפירמידה כך גם עולה מידת פעילות הקהל.האזרח בחברה יכול לנוע בתוך הפירמידה הזו בהתאם לנושא ולנסיבות באותה תקופה,המבנה דינאמי ומשתנה. ביטוי דעת קהל:
בדמוקרטיה דרכי ביטוי דעת קהל יכולות לבוא דרך בחירות, הפגנות, מכתבים לנבחרי העם, מודעות, סקרים וסטיקרים, כל אלו הם כלים המאפשרים לנו לבחון מהן הסוגיות המרכזיות בשיח הציבורי, הפוליטי והתקשורתי בתקופה מסוימת, ועוזרת לנו לשים לב מהם הנושאים שכמעט ולא עולים לדיון באותו שיח.
הברמאס המרחב הציבורי:
הגדרה מרחב ציבורי:
מרחב ציבורי- במסגרת הדיון בנושא הגדרות של דעת הקהל ובקישור לשאלה המובילה: האם דעת הקהל רציונאלית או לא, נלמד המושג 'מרחב ציבורי', כאשר זהו המושג המרכזי במאמר של הברמאס. מדובר על אותו תחום פיזי/ וירטואלי שבתוכו מתגבשת דעת קהל בנושאים שונים, כלומר זהו המקום שבו דעת קהל נוצרת ובאה לידי ביטוי. מרחב ציבורי הינו המקום או הנקודה שבה המדינה והחברה האזרחית נפגשות ביניהן, ובו יכולים האנשים להחליף דעות באופן חופשי ללא חשש. מרחב זה הוא בעצם תחום חיוני לדמוקרטיה המתווך בין שני התחומים הללו (הפרטי והשלטוני) ומיישב בין צורכי החברה לבין פעולת השלטון.

6 המאפיינים למרחב ציבורי יעיל. :
1.נגישות-המרחב הציבורי חייב להיות נגיש לכל האזרחים ללא הבדלים תרבותיים חברתיים וכדומה…
2.המשתתפים-המרחב הציבורי מכיל אנשים. מכיל אנשים פרטיים אשר מייצגים את דעותיהם שלהם ולא אנשים בעלי אינטרס המציגים דעות של אחרים.
3.המשתתפים מרגישים חופש ובטחון להיפגש ולבטא את דעותיהם באופן גלוי.
4.הנושאים המועלים לדיון הם בעלי חשיבות ועניין ציבורי.
5.הדיון במרחב הציבורי-צריך להיות רציונאל שיטתי מאופיין בהקשבה הדדית,כבוד לדעת הזולת ללא הפעלת כוח או כפייה,גם שכנוע אחרים מתבצע על ידי טיעונים רציונאלים מבוססים.
המטרה-לגבש דעת קהל ביקורתית בעיקר כלפי הסמכות הפוליטית המהוגנת ולהעביר עליה ביקורת.
חשיבות המרחב הציבורי בחברה הדמוקרטית:
הברמאס מציין כי החשיבות באה לידי ביטוי ב3 מאפיינים:
1.המרחב הציבורי אמור לגבש דעת קהל בנושאים שונים שמעסיקים את החברה .
2.המרחב הציבורי אמור לאפשר ביקורת כלפי השלטון ופעולותיו.
3.המרחב הציבורי אמור ליצור נגישות גבוהה יותר של מידע עבור האזרחים לצד שקיפות של פעולות השלטון.
תפיסת הקהל על פי הברמאס:
הברמאס תופס את הקהל המשתתף במרחב הציבורי כקהל רציונאלי שמסוגל ליצור דיון להעביר ביקורת וככזה שיכול לגבש דעה בצורה שקולה והגיונית לטובת הכלל. תפקיד הקהל המשתתף: במרחב הציבורי הוא ליצור מקום ליחידים לנהל בו דיון ציבורי,שקול וביקורתי שבו יובאו דעותיהם של האזרחים על תפקודי המדינה.הברמאס מודע לכך שלא כל הקהל משתתף באופן פעיל במרחב הציבורי, אבל הקהל שכן משתתף ושעונה על המאפיינים שהוזכרו לעיל נחשב לקהל רציונאלי. התקשורת כמרחב ציבורי על פי הברמאס:
עד המאה ה19 המדיום העיקרי היה העיתונות המודפסת עיתונות של דעות שסיפקה גם מידע וגם פרשנות,לא נתפסה עדיין כמדיום של צריכה אולם מהמאה ה19 העיתונות הופכת ליותר מסחרית ונתונה להשפעות פוליטיות ואז במקום לשמש במה לדיון הציבורי העיתונות הפכה לזירת מעבר בין אינטרסים כלכליים ופוליטיים של הקבוצות הדומיננטיות בחברה,ומי שנכנס לעיתונות במסווה של דיון ציבורי אלו הם נציגים של קבוצות הכוח ובאופן שככזה תקשורת ההמונים מאבדת את תפקידה הביקורתי שלה על המרחב הציבורי.החשיבות של הכללים של הברמאס(מאפיינים) בכך שהם מאפשרים לנו לבדוק לעומק ובאופן ביקורתי את תכני תקשורת ההמונים ובעיקר באופן שמנסה לברר האם התקשורת המודרנית מהווה מרחב ציבורי אמיתי ויעיל.
…