שאלה 1:
במאמרם של ליבס ופירסט "כתבי חוץ והתחרות על דעת הקהל הבין לאומית: מוחמד דורא והלינץ' ברמאללה כמקרה מבחן" (2005), השתיים עוסקות בניתוח חדשות חוץ תוך התמקדות בשני מקרים המבטאים את הסכסוך הישראלי-פלשתינאי: הראשון הוא הלינץ' אשר התרחש ברמאללה שבמסגרתו שני חיילי מילואים נקלעו למקום שמהווה עליהם איום, ובנוסף המקרה השני מתייחס למותו של ילד פלסטיני, מוחמד דורא שנהרג במהלך חילופי אש בין צה"ל לחמאס עזה. החוקרות בוחנות את האופן בו התקשורת הבינלאומית מסקרת סכסוכים לאומיים וטוענות כי הסיקור תואם לנקודת מבט של קהל היעד באותן מדינות, כלומר הסיקור לעיתים קרובות מותאם לאופן בו הסכסוך נתפס על ידי קהל הצופים. בנוסף, החוקרות טוענות כי כיום לתקשורת יש משקל משמעותי במדיניות החוץ מאחר והיא מסייעת להבניית אידיאולוגית באמצעות זוויות צילום, עריכה ופרשנות. כמו כן כחלק משיקוליה של התקשורת, נראה כי היא ..

שאלה 2:
בכדי שאדון בשאלה באיזו מידה ניכרת תפישה הגמונית בתכנים של התרבות הפופולארית תחילה אגדיר את המושגים הגמוניה ותרבות פופולארית. הגמוניה פירושה שלטון מוחלט בתוך חברה כאשר שלטון זה נשלט על ידי חברה מסוימת, לרוב האליטה, והם אלה שמכתיבים את החוקים וההסדרים בהתאם לאינטרסים והצרכים שלהם וכתוצאה מכך מפעילים שליטה. מושג שני הוא תרבות פופולארית כאשר ישנה תרבות מסוימת השולטת בחברה כתוצאה של אינטראקציה מתמשכת בין תעשיות לבין בני האדם הצורכים את המוצרים של אותן תעשיות.
כמו כן בכדי לדון בשאלה באיזו מידה ניכרת תפישה הגמונית בתכנים של התרבות הפופולארית, אתייחס לשני מאמרים: המאמר הראשון של פיסק Some Television, Some Topics, and Some Terminology (1987) והמאמר של ט' וסטרגארד וק' שרודר (1985)אסטרטגיות של פנייה: מין ומעמד". פיסק במאמרו העלה את השאלה כיצד הטלוויזיה מעבירה משמעויות ולכן ניתח באמצעות..