סמינריון תביעות נגד קצינת תגמולים בגין פגיעה נפשית כולל הצגת סיפור מקרה דיון משפטי וראיונות

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 8208
מספר מקורות 12

תקציר העבודה

                                                                                                       תביעות נגד קצינת תגמולים בגין פגיעה נפשית עבודת סמינריון עיוני המוגשת כמילוי חלק מהדרישות בקורס פסיכיאטריה ומשפט   סמסטר חורף
2 012
ראשי פרקים                                                                                                                                                                       עמוד                                                                                                  מבוא 1
א. דיון עובדתי -4
מקרה דוגמא …4
העובדות העולות מסיפור המקרה -6
ב. דיון ערכי -…7
שאלת המחקר .7
ג. דיון בחובה -.8
דרכי פעולה אפשריות -.8
רקע
תיאורטי ..9
הגדרת ה- DSM ל-PTSD –…10 רקע
מדעי -.11
תסמינים פוסט טראומטיים וסימני מצוקה כתוצאה מאירוע לחץ קיצוני -…12
משאבים אישיים כגורמי חוסן במצבי לחץ -.מנהל עסקים הגורמים המשפיעים על ההסתגלות הזוגית של נפגעי ה-PTSD -…משפטים הפרעה פוסט-טראומטית והורות -17
חשיפה עצמית, ביטוי רגשי ויחסי משפחה -…18
ד. בדיקת עקביות 20 היבטים משפטיים: פגיעת פוסט טראומה (PTSD) והקשר למאפיינים אישיותיים–.20 היבטים מוסרים –…23
סיכום ומסקנות 27
ביבליוגרפיה -28
נספחים: -…30 נספח
1 – ראיון עם טכנאי זיהוי 1 -.30 נספח 2- ראיון עם טכנאי זיהוי
2 -.33
נספח 3- קישור לכתבה "לאסוף את השברים" מתוך תוכנית התחקירים עובדה .34
מבוא החברה הישראלית בכללותה חשופה ללחצים טראומטיים חוזרים ונשנים: שמונה מלחמות ואירועי טרור רבים מספור מלווים למעלה משישים שנות קיומה של מדינת ישראל. מלחמות ישראל גובות מחיר נפשי ניכר מן הנחשפים אליהן. לפי זיידנר ובן-צור (Zeidner & Ben Zur, 1994)  אסונות טבע כמו אירועי טרור ומלחמות הינם מצב לחץ מאסיבי קולקטיבי אשר עולה על הניסיון השגרתי של הפרט.
כלומר אירועי טרור במדינת ישראל, מהווים לחץ על כלל אזרחי המדינה, ולא רק ברמה האישית. בעוד שמרבית הנחשפים ללחץ טראומטי אינם סובלים מתגובות לחץ בטווח המיידי  וארוך הטווח ממצאים מראים כי רבים בחברה הישראלית ממשיכים לשאת את שיירי ההתנסות הטראומטית. התגובות ללחצים הטראומטיים אינן אחידות, וישנה שונות משמעותית ביניהן (נריה ואחרים, 1988).
טראומה נפשית היא מצב הנובע מחוסר אונים. בזמן התרחשותה האדם שנפגע עומד חסר-ישע לנוכח כוח חזק ממנו. כאשר כוח זה הוא כוח טבע, מדובר באסונות וכאשר הכוח הוא כוחו של בן אדם אחר, מדובר במעשה זוועה. האירועים הטראומטיים ממוטטים את מערכות ההגנה הרגילות, המעניקות לאדם הרגשת שליטה, קשר ומשמעות (הרמן, 1994). אירועים טראומטיים כרוכים בדרך כלל באיום על החיים או על השלמות הגופנית, או במפגש אישי קרוב עם אלימות ומוות. המכנה המשותף לטראומות נפשיות היא הרגשת "פחד עז, חוסר ישע, אובדן שליטה וסכנת הכחדה" (Andreasen, 1985). האירועים הטראומטיים מחוללים שינויים עמוקים ומתמידים בעירור הגוף, ברגש, בהכרה ובזיכרון. הספרות העוסקת בנושא זה טוענת שמשך הזמן מיד לאחר הטראומה הוא הקריטי ביותר, ורוב ההתמודדות מתרחשת בשבועות והחודשים הראשונים לאחר הטראומה (Brewin et al., 1999; Shalev,
2 002) .
אדמס ואדמס (Adams & Adams,1984)  מציינים כי כל אסון יוצר תגובת לחץ כפולה: האחת קשורה לתגובות הגופניות, כולל מערכת העצבים האוטונומית, תגובות פסיכוסומאטיות והתדלדלות אנרגטית. התגובה האחרת מתייחסת למישור הפסיכו-אמוציונאלי וכוללת תחושת של חרדה, פחד דיכאון כעס ותחושת אונים. תגובות אלו צפויות להופיע לאחר אסון חמור.
אסון כמלחמה או התקפת טרור בהן לא ניתן לצפות מראש את משך הזמן, את מקום ההתרחשות ואת זמן ההתרחשות ו/או מלחמה בה מלבד עצם הסכנה הפיזית קיים מרכיב של עמימות והעדר שליטה יחסית ברמה הפרטנית, יכולים להוליד מגוון של סימפטומים אלה. בעבודת סמינריון זו אציג סיפור מקרה הודות מחלקת זיהוי פלילי במשטרת-ישראל המשרתים באותה יחידה אשר קרסו נפשית בעקבות עבודתם. סיפור מקרה זה יהוו תוכן לדיון עובדתי בהפרעה נפשית ספציפית אותה בחרתי להציג Disorder  Post Traumatic Stress .PTSD-  PTSDהנה הפרעה נפשית העשויה להתפתח בעקבות חשיפה לאירועים טראומטיים, ומתבטאת בחוויה מחדש של האירוע הטראומטי, בקהות רגשית ובנוכחות של סימפטומים שונים אשר לא היו לפני המאורע הטראומטי.
גורמי סיכון להפרעה נקשרים למכלול אירועים מוקדמים, באישיותו של הפרט ובמשך אינטנסיביות של גורם הלחץ. סלומון ולאופר (2006) מצאו כי אחד הגורמים החשובים המשפיעים ביותר על רמת המצוקה הפוסט טראומטית הינה רמת החשיפה לאירועים טראומטיים: ככל שאדם נחשף לאירועים קשים יותר, התגובה הפוסט טראומטית עלולה להיות חמורה יותר.
שאלת המחקר בה ידון הסמינריון הינה האם/ראוי מוסרי מצידה של משטרת-ישראל להעביר שוטרים אשר עברו חוויה של פוסט טראומה (PTSD)  לתפקידים אחרים בארגון כדי שלא ישקעו לתוך הסינדרום הפוסט טראומטי?. שאלה זו תסחוף אחריה דיון ערכי ודרכי פעולה אפשריות מהקיצוניות ביותר ועד לדרך הפעולה הטובה ביותר אשר מאזנת בין אינטרסים נזקים ותועלות.
כמו כן אציג רקע תיאורטי ומדעי הודות ה-PTSD, היבטים משפטיים ומוסרים אשר יעמיקו את הדיון סביב שאלת המחקר וישפכו אור על נושא הפוסט טראומה.
כי כל מה שהעין רואה המוח מכיר והנפש חשופה להיפגע!