שאלה 1.
 כאשר ניגשים לבחון את ראשית הפעילות הציונית באירופה במאה ה19, רואים שהיו הבדלים רבים בין פעילותם של חובבי ציון לבין פעילותו של הרצל, שהצליח במקום שנכשלו רבים לפניו. ההבדלים ביניהם היו רבים ומגוונים, ובהם אפשר לבחון את ההבדלים בין דרכי הפעולה, הארגון, התעמולה, המנהיגות ובסופו של דבר את הקשיים וההצלחות. דרכי הפעולה של אגודות חובבי ציון השונות היו די פשוטות, והתבססו על ניסיונות לגייס כספים מנדבנים יהודים, ומאמצים להשגת אישור להתיישבות בארץ מהשלטונות העות'מאנים. האגודות הורכבו בעיקר מסטודנטים וצעירים נוספים, אך הם נתקלו בקשיים רבים – פיננסיים ופוליטיים – –
שאלה 2.
 לאחר מותו של הרצל, פרצו מספר ויכוחים בולטים בתנועה הציונית, ובהנהגתה. מחלוקת מרכזית הייתה בין הזרם המדיני, שאנשיו תמכו – כמו הרצל – בפעילות דיפלומטית לקבלת הכרת העולם במדינה יהודית, ובין הזרם המעשי – שתמך בעלייה, התיישבות וחיזוק בפועל של היישוב היהודי בארץ ישראל.  בין שני הזרמים הללו, פעלה קבוצת ביניים שהורכבה בעיקר מיהודים ממוצא מזרח אירופאי שעברו למערב היבשת. הם טענו שאין באמת אף זרם שהוא רק 'מדיני' או רק 'מעשי' ולכן יש למצוא את –
שאלה 3. את הנאום הזה, נשא תיאודור הרצל, חוזה מדינת היהודים ומנהיג התנועה הציונית באותו הזמן. הוא נושא את נאומו בחודש אפריל 1904, כאשר הוא חולה ומותש לאחר שבע שנות עשייה אינטנסיביות למען המפעל הציוני. הנאום …