נושא העבודה :       עבודה על השוויון שם הקורס:            דרכי הוראת המתמטיקה בכיתות א' – ג' רקע קצר על התלמידים התלמידים הינם תלמידי כיתה א' ו- ב', שניים מהם הבנים שלי הועבר ל 5
תלמידים בכיתה א ול 5 תלמידים בכיתה ב , בבית ספר בן גוריון (בית ספר לאומניות הבמה ) ר"ג.
טווח גילאים  ,6-8
כול התלמידים הינם תלמידים שלומדים בכיתה רגילה , כיתה א מונה 31 תלמידים,כיתה ב  מונה 23 תלמידים, בחירת התלמידים למעט בניי (אחד מהם בכיתה א והשני בכיתה ב )  הייתה אקראית לחלוטין , המשימה ניתנה ל 4 בנות ו 6 בנים, מן הראוי לציין כי התלמידים שיתפו פעולה במהלך המשימה , וחלקם ביקשו "ציון".  בחרנו במשימה בחרנו במשימה מספר 1  מאחר וכאימא ראיתי את הקושי של ילדיי  להשוות בין שני תרגילי חיבור או חיסור  למרות שילדיי שולטים בפעולות החיבור והחיסור של מספרים טבעיים בתחום המאה . שיתפתי את מאיה ( שותפתי לעבודה ) וזה מיד עורר בה עניין מדוע שתרגיל מוצג בצורה שונה אז הילדים טועים .
זאת ועוד, המשימה הינה מאתגרת , אין מדובר בפעולת חישוב בלבד, משימה זאת דורשת הבנה מתמטית , הבנה חזותית , הסבר והנמקה של התשובה. וכסטודנטיות עניין אותנו לבחון ממה נובעת טעותם ? האם אילו טעויות אקראיות או שיש טעויות נפוצות? ממה הם נובעות ?  כיצד ניתן ללמד אותם לפתור באופן  תקין ?   כיצד ייתכן שילדים ששולטים בפעולות חיבור חיסור יתקשו בתרגילים שבמשימה ?
משימה זאת עוררה בנו הרבה שאלות ,תהיות  ובעיקר סקרנות.
כמו כן בחרנו אוכלוסיה של כיתות א ו ב  היות והמשימה מתאימה את תוכנית הלימודים של כיתות אילו  המשימה הינה קצרה ( מורכבת מ 3 שאלות )  ונראית "ידידותית " .    חייבות לציין כי הממצאים העלו "תובנות" והראו כי הטעויות אינן אקראיות …
סיכום, רפלקציה כתלמידות שאינן מורות כרגע הבנו כי נושא השוויון אינו מובן מאליו לתלמידים רק מאחר והם פותרים תרגילים בהם מופיע הסימן = . נחשפנו עד כמה חשוב להסביר ולהמחיש במגוון דוגמאות של תרגילים ע"י ארגון וסידור המספרים בדרכים שונות  , כי ראינו שגם ילדים ששולטים בפעולות החיבור והחיסור טעו בתרגילים בהם נדרשו לבטא יחס בין שני האגפים בעזרת פעולות החיבור והחיסור, על כן צריך לגרום לילדים להסתכל על מושג השווה כעל סמל המתאר יחס ולא רק חישוב, על מנת למנוע טעויות אילו בעתיד .
כמורות לעתיד הבנו שיש לתת לתלמידים הנחיה למטלה, לבצע איזשהו יישור קו לוודא שכולם מבינים מה עליהם לעשות. אח"כ  חשוב לצפות בהם מבצעים את המטלה כך שנראה במה הקושי, לאחר כל פיתרון יש לבקש מהילד הסבר למה הוא פתר זאת כך ומתוך ההסבר להבין מאיפה נובעת הטעות. ההסבר של הילד  שמנמק איך הגיע לתוצאה  אליה הגיע חשוב לא פחות , מהראיון עם אופק וההסבר שהוא נתן הבנתי כי אופק לא מסתכל על סימן ה = כעל יחס .
כמו כן לשנות תבניות קבועות ( לא תמיד לרשום תרגיל בצורה 12= 5+7  ) לעודד דיון מתמטי בנושא אותו  תרגיל , ע"י הדיון אנו נגלה את סוג הטעויות ולחילופין את התובנות המתמטיות.
כמו כן יש חשיבות רבה ומתרימה לאמצעי המחשה , גם  במשימה אותה בחרנו ראינו כי אופק הגיעה לתשובה ע"י  פקקים  ( היה לו קל יותר "לראות " את התשובה ).
ייצוג ישיר עם אמצעי המחשה קונקרטיים  יכול להיות אסטרטגיה רבת עוצמה  לפתרון תרגילים  או בעיות לכיתות היסוד .