נושא העבודה: עובדים זרים בישראל כפוף למודל כלכלי  של הקשר והול-אין שם הקורס: מוסר ועסקים תאריך הגשה:
5 -2-13
תוכן העניינים
עמוד 3 : מבוא.
עמוד 5 : גוף העבודה.
עמוד 5 : ניתוח לוגי של היחסים בין מוסר לעסקים.
עמוד 9 : דיון בתחליפי המוסר.
עמוד 18 : יישום עקרונות המוסר.
עמוד 19 :
עקרונות הצדק.
עמוד 22 :
רלטיביזם מוסרי.
עמוד 24 :
אבסלוטיזם מוסרי.
עמוד 24 :
פלורליזם מוסרי.
עמוד
5 : טיפולוגיה של בעיות מוסק בעסקים.
עמוד 27 : סיכום ומסקנות אישיות.
עמוד 28 :
ביבילוגרפיה.
מבוא העסקת עובדים זרים היא אחת הבעיות הקשות בתחום יחסי העבודה בימינו. קליטת עובדים מחו"ל מעלה שאלות בנוגע לחובות המוסריות המטלות על מעבידים ורשויות השלטון כלפי העובדים הזרים.
בחיינו אנו רואים עובדים זרים כמעט בכל אספקט בסביבה, המשפחתית,פיליפיניות שמטפלות בדור השלישי, בחקלאות אשר היא מקור מזון והכנסה למדינה ובבניה, בשלושת הדברים הגדולים ביותר שדנו עליהם בשנים האחרונות, כפי שניתן לראות הדור הצעיר (כן אנחנו) מעדיפים לשלם כסף לעובדים זרים כדי שיטפלו בסבא וסבתא שלנו במקומנו ובמקום ההורים שלנו, הכזמן שלנו "עולה" יותר, אנו מעדיפים לנהל חברת ניקיון ולא לעבוד בה, לכן נקח עובדים סודנים ללא שמירה וללא יחס לזכויות הבסיסיות שלהם, דבר זה יוצא אצלי תסיסה פנימית, כיצד הגענו למצב שבו ממדינת רווחה אנו הופכים למדינה קפיטליסטית אשר רודפת כסף (במילים עדינות).
הרעיון המרכזי שברצוני לבדוק הוא כיצד משפיע ה"יבוא" של העובדים הזרים מאסיה ואירופה ושל מהגרי העבודה והפליטים מאפריקה על המצב הככלי של המדינת ישראל, כלומר כיצד במשך השנים האחרונות (מסוף שנות ה90) שהחלו להביא פועלים לביניין ממערב אירופה ועד היום שהם הוחלפו בסינים ותאילנדים שעובדים בשדות החקלאות ועד העובדים מאריתריאה שעובדים בניקיון ובמלונות.
ברצוני להתעמק בסוגיה של ההשפעות הכלכליות והחברתיות שנגרמות .
השאלה המוסרית היא האם זה נכון ליבא כח עבודה זול על מנת לצמצם עלויות ליצרנים ולמעשה גונבת מקומות עבודה לאזרח הקטן, דבר נוסף שהדון בו הוא כיצד תחליף כוח עבודה הזול עולה לנו ביוקר, בעלית מחיר סל הצריכה הבסיסי, דיור ומקומות עבודה.
הרעיון המרכזי שמוביל אותי לכתיבת העבודה הוא הטענה שיבוא עובדים זרים למדינה למעשה לא פוגע בנו באותה צורה כמו שמפורסמת בתקשורת, טענתי היא כי התעסוקה של עובדים "זולים" יותר גורמת לכך שאזרחים נאלצים לחפש עבודות אחרות, יותר מכניסות בעלות אופי כלכלי (מקצועי, כלומר הכשרות מקצועיות בדרגיות גבוהות יותר) מתקדם יותר, בנוסף הגידול באוכלוסיה למעשה גורם ליקור טיבעי של מוצרי הבסיס כלומר יותר צרכנים צורכים סל מוצרים בסיסי ולכן מחירו גדל, וזה גורר שאזרחים ממעמד סוציו כלכלי נמוך חייבים "להתקדם" יותר בסולם השכר וכתוצאה מכך חלוקת ההכנסות במדינה נמתחת כך שפער המעמדות גדל.
ברצוני להתבסס על המודל הכלכלי של הקשר והול אין (כפי שנילמד בקורס כלכלה בין לאומית ראלית) על סחר בגורמי יצור, כאשר אני מתבסס על הטענה שישראל היא מדינה אשר עתירה בהון, סוחרת בעבודה עם מדינות שעתירות בכח עבודה ולמעשה מנצלת את המדינות הללו לטובתה שלה.
התופעה המחקרית האם זה ראוי "לצרוך" (ולנצל) עובדים זרים בשכר נמוך לצורך פיתוח כלכלי של המדינות המעורבות "בסחר", מה ההביטים לכך ומי הנפגעים, לדוגמה כאשר רוצים לגרש אותם.
בעבודתי זו אני התעמק בסוגיה של העובדים הזרים באופן של פירמות והאירגונים כגוף אשר מנצל או לא מנצל את העובדים "השחורים" שמגיעים מארצות רחוקות כדי לשפר את מעמדם ומצב משפחתם.
בעבודתי זו השתמש בלא מעט מקורות מהעיתונות, כתבות בנוסף למודלים הכלכליים ולמאמרים אקדמאיים.