תוכן עניינים

1 .
מבוא. 3
2 . רקע תאורטי וסקירת ספרות.. 4
2 .1 רקע תאורטי 4
2.1.1
התפתחות המושג ממשל תאגידי 4
2.1.2
התפתחות קוד ממשל תאגידי בישראל: 5
2.1.3
ועדת גושן והמלצותיה העיקריות: 6
2 .2 סקירה ספרותית.. 9
3 . מתודולוגיית המחקר. 10
4 . ממצאים.. 16
5. דיון בממצאים.. 20 5.1 כללי 20 5.2 מגבלות.. 20 5.3 הצעות לעבודת המשך. 21
6 . סיכום ומסקנות.. 22
7.
ביבליוגרפיה.. 23
8 .
נספחים.. 26

1 . מבוא
שורה של שערוריות פיננסיות אשר פקדו את ארה"ב בתחילת שנות האלפיים העלו בפני החברות את סוגיית האחריות של חברי הדירקטוריון.
בעקבות סוגיות אלו, חוקק בארה"ב חוק ה- Sarbanes Oxley Act(“SOX”) וכן מדינות רבות החלו באימוץ נרחב של עקרונות קוד הממשל התאגידי.
התפתחויות אלו בעולם בכלל, ובארה"ב בפרט, לא פסחו גם על ישראל. בישראל חל שינוי בחוק החברות בתחילת שנת 2005 אשר מטרתו העיקרית הייתה הדגשת חשיבות נוכחותם של דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית/ פיננסית. בסוף שנת 2006 פורסמו המלצותיה הסופיות של וועדת גושן אשר יידונו בפירוט בהמשך עבודה זו.
מטרת עבודה זו הינה לענות על השאלה: האם אימוץ המלצות וועדת גושן בדבר קוד ממשל תאגידי מגיעות לביצועים טובים יותר. מדד הביצועים לצורך עבודה זו הינו ערך ה-Tobin’s Q של החברה.
המדגם בעבודה זו כולל 40 חברות ציבוריות בישראל. 20 חברות מתוך מדד ת"א 100 ו-20 חברות מתוך מדד ת"א יתר 50.
המדגם מורכב מחברות מגוונות מבחינת גודלן ושיוכן לענף ועל כן, לפי דעתי, מייצגות ברמה סבירה של ביטחון את מרבית החברות במשק הישראלי.
בעבודה זו נמצא כי אין קשר מובהק בין אימוץ המלצות וועדת גושן לבין ערך ה-Tobin’s Q של החברה.
העבודה מאורגנת כלהלן: בפרק 2 מובא הרקע
התאורטי וסקירה ספרותית של הנושא. בפרק 3 מתוארת מתודולוגית המחקר, פירוט המדגם והמשתנים והליך המחקר. בפרק 4 מוצגים הממצאים האמפיריים של המחקר. בפרק 5 מובא דיון וסיכום של העבודה.

2 . רקע
תאורטי וסקירת ספרות
2 .1 רקע תאורטי
2 .1.1 התפתחות המושג ממשל תאגידי המושג "ממשל תאגידי" מוגדר כאוסף מנגנונים המסייעים לספקי ההון להבטיח לעצמם קבלת תשואה על השקעתם. מטרתם מנגנונים אלו הינה להשפיע על מנהלי החברות לקבל החלטות שימקסמו את ערך החברה לבעלי המניות. אוסף המנגנונים כוללים בתוכם עקרונות רבים במספר נושאים מרכזיים כגון:
מבנה הדירקטוריון, מבנה הבעלות, פיצוי מנהלים, אחריות מנהלים ודירקטורים, מידת ההגנה על זכויות בעלי המניות ועוד.
בשנים האחרונות סוגיית הממשל התאגידי זוכה למקום מרכזי בדיון הציבורי בעיקר בעקבות שערויות חשבונאיות וניהוליות שהתגלו בתאגידים ציבוריים עולמיים מובילים כדוגמת  Enron. מכאן הפך המושג "ממשל תאגידי" נפוץ יותר, דבר אשר הוביל משקיעים רבים להכיר בחשיבות של יצירת ניהול ובקרה ראויים בחברות בהן הם בוחרים להשקיע (דו"ח וועדת גושן, 2006).
בשנת 1999 פרסם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) למדינות החברות בו עקרונות ממשל תאגידי ראוי לניהולן התקין של חברות ציבוריות.
מדינות רבות אימצו קודי ממשל תאגידי בהתאם לחוק המקומי. מרביתן בחרו ליישם את קודי הממשל התאגידי בשיטת "אמץ או הסבר". בארה"ב רבים מעקרונת הממשל התאגידי מעוגנים בחוק מחייב. באנגליה הבורסה מתירה מחיקה מהמסחר של חברות שלא ניתן לגביהן הסבר לאי אימוץ עקרונות ממשל תאגידי.
קביעת העקרונות המנחים הוביל מאוחר יותר לחקיקת חוק סרבנס אוקסלי (.(Sarbanes_Oxley ההמשך בגוף העבודה המלא.