תוכן העניינים
מבוא. 3
סוגי שעבודים. 4
ההבחנה בין שעבוד צף לשעבוד קבוע בכינוס נכסים. 8
סוגיית מכר חוזר Repo. 13
שעבוד צף/ קבוע בנושא אשראי ספקים. 16
שעבוד צף/ קבוע בנושא המחאת זכויות. 19
סיכום. 23
ביבליוגרפיה.
5 התחרות שבין השעבוד הצף לבין השעבוד הקבוע, מפרטת את ההשתלשלות המשפטית ההסטורית בהקשר זה. עד לתיקונו של סעיף 169(ב) לפקודת החברות, הוכרעה הסוגיה על פי עקרונות היסוד של המשפט הפרטי.
השעבוד הצף אינו מגביל את החברה מלערוך העברות בנכסיה, כאשר אלה עוברים נקיים מכל שעבוד. במסגרת חופש זה, יכולה החברה גם לשעבד את נכסיה בשעבודים ספציפיים. כתוצאה מכך, בין השעבוד הצף לבין השעבוד הספציפי – גובר השעבוד הספציפי, בין אם זה קודם או מאוחר לשעבוד הצף (סעיף 169(ב) יחד עם זאת,  למרות השעבוד הצף, יכולים נושים מאוחרים "לנגוס" ממצבת הנכסים אשר, עד להלואה המאוחרת, שימשה להבטחתו של בעל השעבוד הצף. אכן, גם הנושה המאוחר מזרים לחברה נכסים, ואלה נופלים למסגרתו של השעבוד הצף, אלא שאין כל ביטחון בכך ששווים של הנכסים החדשים (במימוש בהליכי חידלות פירעון) עולה כדי שוויו של הנכס המשמש להבטחתו של בעל השעבוד הספציפי.
ואכן, על מנת להתגבר על מכשלה זו, נהגו נושים לצרף לשעבוד הצף חוזה מגביל: לחוזה ההלואה, אשר על פיו נוצר השעבוד הצף, הוספו מגבלות, האוסרות על החברה לעשות בנכסיה פעולות החורגות ממהלך העסקים הרגיל, ללא הסכמתו של בעל השעבוד הצף.
אלא שעל פי עקרונות כלליים של המשפט הפרטי, גם פיתרון זה לא יכול לספק הגנה משמעותית לנושים בעלי השעבוד הצף. אכן, השעבוד הצף מספק לנושה זכות קניינית, אלא שהחוזה המגביל יוצר זכויות חוזיות בלבד. מכאן נובע, שהתניה המחייבת את החברה שלא לערוך כל עסקה החורגת ממהלך העסקים הרגיל, ללא הסכמתו של בעל השעבוד הצף, תקפה in personam במערך היחסים שבין בעל השעבוד הצף לבין החברה החייבת. אין לה תוקף כלפי צדדים שלישיים שלא היו צד לחוזה. בפרט, אין לה תוקף כלפי בעל השעבוד הספציפי המאוחר, גם אם ניתן השעבוד הספציפי בניגוד למגבלות.