פסיכולגיה בחינוך ממ"ן 11

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
ציון 100
שנת הגשה 2013
מספר מילים 3469

תקציר העבודה

בס"ד   מטלת מנחה (11) קורס: פסיכולוגיה בחינוך.   חומר לימוד: גורמי הנעה      תשובה  1:
(א)  רמת שאיפה –  (הנעה חיצונית) רף הציפיות שהאדם מציב לעצמו בתחום מסוים/ מטרה או יעד שהאדם מציב לעצמו ושואף להשיג.
זה משתנה שתלוי ברמת הביצוע בפועל (הצלחה או כישלון). דימוי עצמי – (הנעה מעורבת) מכלול התכונות שאדם מייחס לעצמו. הפירושים שבני אדם נותנים להתנהגויות ואירועים, מצטברים לכדי מערכת אמונות יציבה יחסית הנוגעת ליכולותיהם ולכשרונותיהם. מערכת אמונות זו מהווה את הדימוי העצמי. הדימוי העצמי הינו מערכת של תכונות והערכות שמייחס אדם לעצמו ומתנהג לפיהן, הדימוי מתפתח תוך יחסי גומלין בין האדם לסביבתו. ניתן להתרשם כי אדם הוא בעל ביטחון עצמי מתוך התבוננות בהתנהגותו. אך פעמים רבות ביטחון עצמי מופגן בכדי להסתיר דימוי עצמי נמוך או לפצות עליו. הדימוי העצמי מושפע מהפער שבין רמת השאיפה לבין ההישגים למעשה. להיווצרות הדימוי העצמי שלושה מקורות:
סקרנות – נטייה לחיפוש גירויים חדשים, עובדות ואלמנטים מעניינים
ויוצאי דופן, זוהי התנהגות שמכוונת ללמידה ולחקירה של תופעות בסביבה. זוהי נטייה טבעית באדם. רבים רואים בה את הכוח המניע הראשי בלמידה. כמו כל מניע, אף סקרנות איננה ניתנת לתצפית ולשיפוט ישירים ולומדים אודותיה מתוך מגוון התנהגויות. (ב)  · כיצד עשויים הורים להשפיע על התפתחות רמת שאיפה?
· ככל שרמת השאיפה של ההורים מילדיהם (המבוטאת וזו המשודרת באופן לא מילולי) תהיה קרובה ליכולות של הילד, כך רמת הביצוע תהיה מיטבית יותר. ניתן לעשות זאת  על ידי עידוד ותמיכה וגם על ידי מערכת חיזוקים.
· חוויית ההצלחה / הכישלון בתחום מסויים מעצימות את רמת השאיפה של אדם בתחום ולהן השפעה על טווח רחב של פעולותיו: הן ישפיעו על נטיותיו ותחום התעניינותו, על הכיוון בו יבחר להתפתח ועל העדפותיו. תנאי ליצירת רמות שאיפה מסויימות בכל תחום הוא קיומה של סביבה  (2)  (א)  חרדת בחינות – מצבים שבהם ביצועינו נמדדים ועומדים למבחן, מעוררים בדרך כלל תגובות רגשיות. אם בשלב כלשהו של הערכה אנו מרגישים בלתי מוכנים ובלתי בטוחים ביכולתינו, או נדמה לנו שביצועינו אינם בשיאם, אנו עשויים לחוש תחושות של אי נוחות, דאגה , מצוקה או דכאון. אם לעומת זאת אנו מאמינים שאנו מוכנים היטב להערכה ומסוגלים להפגין בה ביצועים מעולים, אנו עשויים לחוש תחושות חיוביות כגון: ציפייה, התלהבות, חדווה וגאווה. חרדת בחינות קשורה באופן הדוק אם כי לא בלעדי למערכת הראשונה השלילית יותר של הרגשות. תגובות ריגושיות שליליות שמתעוררות במצבים שבהם ביצועינו נתונים להערכה ואנו חשים חוסר ביטחון בנוגע ליכולתנו להצליח. כוללת מרכיב קוגניטיבי (מחשבות ורגשות שליליים) ומרכיב פיזיולוגי (עוררות גופנית – כגון מתח שרירים).