ממ"ן 12:
1) "תיאוריית ההשוואה החברתית"- היא תיאוריה שמדברת על הנטייה הטבעית של בני האדם להשוות את עצמם לאחרים כדי להעריך את עמדותינו ויכולותנו,וזאת בכדי להגיע להערכה עצמית מדוייקת.
הנטייה הזו להשוואה לאחרים חשובה כל כך בגלל שהיא מהווה ערך הסתגלותי לאדם, על מנת לדעת איפה הוא עומד ביחס לחברה ולהתנהג בהתאם-אם רק עכשיו קיבלתי רשיון לא אתנהג כאילו אני נהגת ותיקה ואסתכן,אלא אשווה את עצמי לנהגים אחרים כדי לדעת האם אני נהגת טובה או שעדיין יש לי מה ללמוד.
ונשתמש בהשוואה החברתית כאשר אין מדדים אובייקטיביים כדי לדעת איפה אני עומד,כמו ציון במבחן-אם קיבלתי 80 וארצה לדעת איפה אני עומדת,אשאל כמה כל שאר הכיתה קיבלה כדי לדעת האם זה ציון גבוה או נמוך ביחס לשאר,כאשר ההשוואה תעשה בד"כ רק לאנשים שבמעגל הקרוב שלנו-זאת אומרת,נשתמש ב"השערת הדמיון", כי יהיה לא רלוונטי להשוות את הציון שלנו לסטודנטים שלומדים באוניברסיטת "ייל",וכך נגיע להערכה מדוייקת איפה אנו עומדים ביחס לסביבתנו הקרובה. רוב הזמן אנשים ימנעו מלהשוות עצמם לאחר שנמצא ברמה גבוהה בהרבה משלהם.
תיאוריית "שימור ההערכה העצמית" (טסר)- זוהי אחת מתיאוריות "האדרת העצמי",אשר מבוססת על שתי הנחות יסוד: לאדם יש צורך בשימור הערכתו העצמית,ולאנשים אחרים יש השפעה רבה על הערכה זו.
התיאוריה עוסקת בשני תהליכים-תהליך ההשתקפות- בו ההערכה העצמית של אדם מסויים עולה בעקבות ה"השתקפות" של הצלחת האחר במושג העצמי של אותו אדם (כמו למשל-שאנחנו זוכרים שלמדנו לפני 20 שנה עם מי שהיום הוא שר בממשלה,או שאנחנו שכנים של דמות מפורסמת וכו')-