ממן מנהל עסקים קלאסיקה בחקר התקשורת: מבט מחודש

ממ”ן מנהל עסקים      חלק א:
1) א.  המאמר שבחרתי הוא של וולטר בנימין-“יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני”, והכותב משתייך לאסכולת פרנקפורט. מאפייני אסכולת פרנקפורט:בעלות ריכוזית, האחדה, אשליית שוויון והסחת דעת,תוצרי תרבות לרווח, תודעה כוזבת, הורדת רמת התרבות.
תוצר של המכון לחקר התרבות בפרנקפורט שפעל בשנות ה20 וה30 של המאה ה20 כאשר רוב החוקרים בו היו יהודים.
האסכולה היא ניאו-מרקסיסטית שמבררת “מדוע המהפכה החברתית והמעמדית שמארקס דיבר עליה לא התממשה?”(מארקס דיבר על החברה ככזו שמכילה קונפליקט בין המעמד השליט שמנצל ומרכז את השליטה על אמצעי הייצור לבין המעמד הנשלט לבין המעמד הנשלט שצריך למכור את כח העבודה שלו כדי להתקיים,כאשר התחזית של מארקס היתה שעם הזמן המעמד הנשלט יפתח “תודעה-מעמדית” שתוביל למהפכה ולחברה שיוויונית יותר) .אסכולת פרנקפורט לוקחת את תיאורו של מארקס לגבי החברה ככזה שמורכב מבסיס(אמצעי ייצור) וממבנה-על(אידיאולוגיה,תרבות ,אמנות,חינוך)שנועדו להצדיק את השליטה של המעמד השליט בחברה.
מבחינת אסכולת פרנקפורט,התרבות היא לא רק שיקוף יחסי הכח בחברה,אלא מהווה סוג של תעשיה הנקראת “תעשיית התרבות” שנשלטת ע”י המעמד השליט ופועלת להשגת שני אינטרסים מרכזיים-השגת רווח כלכלי ושמירת יציבות חברתית.
התעשייה  הזו מפיקה מוצרים בפס ייצור אחיד ומייצרת בחברה “תודעה כוזבת” (משכנעת את הקהל שהמצב בחברה הוא תקין ולכן אין צורך בשינוי) וזה נעשה בדרך ה”לחם ושעשועים” – כלומר מספקת את הצרכים הקיומיים והבידוריים של האדם ומסיחה את דעתו ע”י סינוור בתרבות צריכה ותקשורת שווה לכל נפש.
בנוסף ניתן לומר שהתקשורת מורידה את רמת התרבות ויוצרת אשליה של שוויון חברתי גם בגלל שהנגישות לתכני תרבות אפשרית לכולם ללא קשר למעמד חברתי וגם כי היא מציגה מודלים של הצלחה שמשכנעים את הקהל שכל אחד יכול.
הדרך בה באים לידי ביטוי מאפייני האסכולה במאמר:
-סטנדרטיזציה:
אסכולת פרנקפורט מדגישה את הסטנדרטיזציה של תוצרי התרבות ובאופן דומה בנימין מדגיש שאחת ההשפעות המרכזיות של השעתוק,היא יצירת תוצרים זהים זה לזה …