עבודת סמינריון במסגרת הקורס: "מרד הנעורים, מוזיקת רוק והסיקסטיז" הקשר בין ייצוג הומוסקסואלים בקולנוע האמריקאי בשנות השישים לבין התפיסה החברתית לגביהם
2 012
תוכן עניינים:
1. מבוא -…3
2 .
שנות השישים- "הסיקסטיז" -4
3 .
מהו ייצוג? 6
3 .1
סטריאוטיפיזציה -6
3 .2 ייצוג הומוסקסואליות בתקשורת ההמונים –..7
4 . תקשורת וההבניה של המיניות ..9
4 .1 זהות מינית –..9
5. קולנוע -10 5.1 ייצוג הומוסקסואליים בקולנוע –…11
5.2 קולנוע אמריקאי גאה בראי ההיסטוריה .11
5.3 התיאוריה הקווירית מנהל עסקים
6 . תיאוריית על: התיאוריה הניאו- מרקסיסטית –משפטים 7. מקרה בוחן 16
7.1 "מרד הנעורים" -.16
7.2 "שעת הילדים" -..17
8 . דיון ומסקנות –.19
9. סיכום -.21
1 0. ביבליוגרפיה –.22
מבוא
לאמצעי תקשורת ההמונים תפקיד מרכזי ביותר בתהליך החיברות של הפרטים בחברה, שכן באמצעות המדיה, מקבלים הפרטים בחברה את מירב המידע על המציאות החברתית ועל כללי המותר והאסור, המקובל והשונה (ליבס, טלמון וקמה, 2003). כמו כן, ידוע שלאמצעי התקשורת להמונים תפקידים חברתיים והשפעה על תהליכים חברתיים- תרבותיים, כוח בעיצוב נורמות חברתיות וארגון קבוצות ומבנים חברתיים והם בעלי היכולת לשמש כאמצעי לבקרה חברתית (לזרספלד ומרטון, 1995). הקולנוע, אחד מאמצעי התקשורת להמונים, ידוע כבעל הכוח להציג תופעות חברתיות וככזה המאפשר לכלל החברה ללמוד על אורחות החיים של קבוצות ספציפיות ברחבי העולם. הקולנוע מציע במה חברתית תרבותית שבמסגרתה מטפחים תקוות, אשליות, חלומות ואמונות והוא מוכר כמבנה מושגי יסוד. (קמיר, 2005). לקולנוע הייתה מאז ומתמיד הצלחה גדולה ביצירת טיפוסים שונים של גיבורים וגיבורות. ההופעה החוזרת ונשנית של דמויות גבריות ונשיות אלו יצרה סטריאוטיפים, דמויות פופולאריות בעלות מאפיינים גופניים משותפים ותכונות אופי משותפות. סטריאוטיפים אלו קבעו תדמיות של נשיות וגבריות, ויצרו מושגים של שיפוט ערכי בעלי משמעויות תרבותיות. (קלר, 1995).
עד לשנות השמונים של המאה העשרים, היה מרבית ייצוגם של ההומוסקסואלים באמצעי התקשורת נלעג למדי. יש הרואים בהכנסת דמותם של הומוסקסואלים לסרטי קולנוע או לסדרות טלוויזיה, לא יותר מאשר ניסיון לשעשע את קהל הצופים בזר ובשונה (Douglas, 1999). במרכז עבודה זו ייבדק הקשר בין ייצוג הומוסקסואלים בקולנוע האמריקאי בשנות השישים לבין התפיסה החברתית לגביהם.
במסגרת המחקר, נציג את השינוי החברתי בשנות השישים ואילך ואת השפעותיו על הקולנוע הגאה. נבדוק האם חל שינוי בייצוג וכיצד הפכה ההומוסקסואליות לנורמה, לאחר שהייתה במשך שנים ארוכות בחזקת סטייה?
בעבודה זו נרצה לטעון, כי ההומוסקסואליות עברה תהליך של קבלה חברתית, המקבל את ביטויו בייצוגים התקשורתיים של ההומוסקסואלים. אם בעבר הוזכרו האחרונים ככינוי גנאי והצגתם, גם במסגרת תקשורתית הייתה כ"נשים מגוחכות ממין זכר”, הרי שהיום גוברת הנטייה להציגם כחלק מה"מיין סטרים”.