ממ"ן 12

1 .      א. על פי מודל הפער העצמי של היגנייס לכל אדם יש עצמי ממשי- הכוונה לדרך בה אנו תופסים את המאפיינים שלנו בזמן הווה. מי אנו חושבים שאנחנו. לאדם יש מנחי עצמי- סוג של אבני בוחן אליהן משווה האדם את העצמי הממשי שלו. ישנם כמה מנחי עצמי: עצמי האידאלי- זהו מי שאנו היינו רוצים להיות אך איננו, הפנטזיות והחלומות לגבי עצמנו, מטרות שנממש וכאלה שאינן ברי ביצוע.  עצמי נדרש- האדם שלדעתנו מחובתנו להיות ומה שאנו חושבים שהסביבה דורשת מאיתנו. עצמי עתידי- כל התכונות שאנו מאמינים שיאפיינו אותנו בעתיד ועצמי מסוגל- כל היכולות שאנו מאמינים כי קיימות בנו וכי נוכל להביא אותן לידי ביטוי. אצל רוב בני האדם אין התאמה בין העצמי הממשי למנחי העצמי ולכן אנו חווים פער עצמי. פער זה יכול להתקיים גם בין מנחי עצמי שונים, בינם לבין עצמם (כמו בין אידאלי למסוגל). מודעות לפער זה מולידה תחושה שלילית שהרי היא ממחישה לנו את כל חסרונותינו. עוצמתן של  הרגשות השלילים יושפעו משני משתנים:
גודל הפער-ככל שהפער בין העצמי הממשי לבין אחד ממנחי העצמי גדול יותר, כך תגדל עוצמתה של התחושה השלישית, וכן נגישות- ככל שאנו מודעים יותר לפער העצמי, אנו חשים בעוצמה רבה יותר את הרגשות השליליים. ב. דוגמא אחת למצב בו קיים פער עצמי: ליטל מודעת לכך שאין לה כישרון כתיבה, אך היא בכל זאת חולמת להיות סופרת מצליחה. בין העצמי הממשי שלה (יכולות כתיבה נמוכות) לעצמי האידאלי (רצון להיות סופרת) יש פער עצמי. …