קבלת ההחלטות מהווה מרכיב מהותי בחיים האישיים, החברתיים והמקצועיים. מפאת מרכזיותו ומורכבותו חשוף התהליך לאילוצים והשפעות הנובעות ממאפייני אישיותו של מקבל ההחלטה, מההקשר החברתי-תרבותי בו שרוי מקבל ההחלטה ומשתנים המרכיבים את "מרחב קיומה" של ההחלטה ו/או תוצאותיה.
ההסכם בין התנועה של ציפי לבני והליכוד ביתנו בראשות מר נתניהו קבעה שגב' לבני, שרת המשפטים, תנהל מו"מ עם הפלסטינים. עבודה זו תדון בסוגיית תפקוד הממשלה בתנאים אלה. כאשר אנו בוחנים את החלטות הממשלה, אנו נוהגים לשער מה היו החלטותינו אילו היינו במקומה. בהשערה זו יש הטעיה מכיוון שהחלטות הממשלה הן תוצאות של פעולות והחלטות של גורמים רבים ותוצאות המשחק ביניהם. החלטה היא בחירה של חלופה אחת מתוך מספר חלופות, היא גם מכוונת להשגת מטרה וצריכה להוביל לפעולה. בנוסף, החלטה צריכה לבוא אחרי שיקול דעת. לבני, שרת המשפטים, קיבלה גם כמה סמכויות של משרד החוץ, כלומר, לקחה חלק בתפקיד החוץ, ובד בבד צריכה גם לקדם את מטרות המשרד שבראשו היא עומדת.
דרי במאמרו (1996) מזכיר שני מושגים בנושא קבלת החלטות שחוזרים ונשנים והם: קבלת החלטות עוסקת בבחירה בין חלופות ורציונאליות מתארת התנהגות זו. דרי (1996) מדבר על קבלת החלטות בהקשר הרציונאלי. בתהליך קבלת החלטות רציונאלית ,אדם בודד מקבל החלטה לפי הרצונות של עצמו . דרי מזכיר את סיימון (1965), המדבר על רציונאליות מוגבלת, וטוען כי תפקיד המנהל במסגרת קבלת החלטות, הוא לתקצב, לנהל ישיבות ולארגן. במילים אחרות, קבלת ההחלטות היא מפתח להבנת פעולות הארגון (סיימון, 1965). בנוסף יש לציין, האדם במרכז…