עבודה סמינריונית   תהליך קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל לאישור תקיפת בכור בעיראק בשנת 1981
קורס:מלחמה ואסטרטגיה (10390) תאריך:
05.07.12
  תוכן העניינים
1 .       מבוא    עמ' 3
1 .1   השערת המחקר   עמ' 3
1 .2   שאלת המחקר –  עמ' 4
1 .3   בחירת גישה מתחום מדעי המדינה   עמ' 4
1 .4   קבלת החלטות -רקע תאורטי —  עמ' 5
1 .5   מכשולים לבחירה רציונאלית   עמ' 5  
1 .6   שיטת המחקר (מתודולוגיה) — עמ' 6
2 .       פרק א': הרקע ההיסטורי   עמ'  7
2 .1
הרקע ההיסטורי של בניית הכור –   עמ'   7
2 .2 המעקב הישראלי אחר בניית הכור העיראקי –  עמ'  8
3 .       פרק ב': דיונים והכרעות בממשלת ישראל — עמ'  10
3 .1   תהליך קבלת ההחלטות בממשלת ישראל – עמ'  10
3 .2   השיקולים נגד הפצצת הכור –  עמ' 11
3 .3   השיקולים בעד הפצצת הכור עמ'  12

4 .       פרק ג': השיקולים הרציונאלים והלא-רציונאלים –  עמ' מנהל עסקים
4 .1   שיקולים רציונאלים —  עמ' מנהל עסקים
4 .1.1          התממשות איום הקיומי על מדינת ישראל   עמ'  מנהל עסקים
4 .1.2          שבירת "המונופול" הגרעיני של ישראל – עמ' מנהל עסקים  
4 .1.3          הסכם השלום —  עמ'  משפטים
4 .1.4          מיצוי ההליך הדיפלומטי — עמ' 16
4 .1.5          התקרבות לנקודת האל- חזור עמ' 17
4 .1.6          חוסר יכולת לחיות תחת איום קיומי ממושך – עמ' 17
4 .1.7          ההיבט הפרסונאלי – עמ' 18 
4 .2   שיקולים לא רציונאלים —  עמ'21
4 .2.1          סינדרום השואה- השיקול האמוציונאלי עמ' 20
4 .2.2          שיקולים פוליטים — עמ' 21
5.       מסקנות המחקר –  עמ' 23
5.1   העמדת הממצאים באור הגישה ובאור השערת המחקר עמ' 23  5.2    מסקנות – עמ' 24
6 .       סיכום –  עמ'  27
7.       ביבליוגרפיה -עמ'
2 9
פרק א: מבוא   ב-7 ביוני 1981 התרחש אירוע היסטורי ותקדימי בתולדות מדינת ישראל. לאחר התלבטויות רבות החליטה ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין לתת את האישור הסופי לתקוף על מנת להשמיד את הכור הגרעיני באוסיראק שבעיראק שהיה באותו שלב בתהליכי הקמה מתקדמים. ואכן, אותו יום, המריאו מטוסי חייל האוויר לאחת המשימות הנועזות והמסוכנות ביותר שבוצעו על ידו וביצעו את המשימה בצורה מושלמת וללא נפגעים בכוח התוקף.  בעבודתי זו אסקור בקצרה את המאורעות שהתרחשו לפני הפצצת הכור אשר הובילו את ממשלת ישראל לקבל  את ההחלטה הגורלית ולתקוף בתוך שטחה המדיני  של עיראק- מדינה ריבונית עצמאית בעלת צבא גדול וחזק. תקיפת המתקן בעיראק טמנה בחובה סיכונים רבים וגדולים מאוד שעלולים היו להוביל לפריצתה של מלחמה אזורית כוללת, ובנוסף לכך בידוד מדיני של ישראל מצד אומות העולם כעונש על מעשה זה.
תהליך קבלת ההחלטות שקדמה להפצצת הכור שעליו ניצח מנחם בגין, היה ארוך מאוד ונמשך כארבע שנים. התהליך לווה במחלוקות קשות בתוך הממשלה והמערכת הפוליטית מחד ובמערכת הצבאית – בצה"ל, בממסד המודיעיני, בקהילת המדענים מאידך. על אלה נוספו  מהלכים חתרנים מצד מנהיגים פוליטיים, בתוך הקואליציה הממשלתית ובראשות האופוזיציה במטרה לטרפד את הפצצת הכור.
בעבודתי זו אעסוק ברקע
ההיסטורי של הקמת הכור, ובתהליך קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל הכולל ניתוח שיקולי הבעד ונגד של הגורמים המדיניים והצבאיים שהובילו בסופו של דבר להחלטה רבת המשמעות שהיתה תקדימית ויוצאת דופן מבחינות רבות. אנסה להבין האם ההחלטה הכה דרמטית של ממשלת ישראל התבצעה לאחר בדיקה ושלילה של כל האופציות האחרות שעמדו  לרשותה. האם גם לאחר הבנת ההשלכות הצפויות מהתקיפה ניתן לומר כי פעלו פה שיקולים רציונאלים בלבד? ובמידה ולא, מה משקלם היחסי בהחלטה של ראש הממשלה מנחם בגין שהיה בסופו של דבר הפוסק האחרון בסוגיה זו וזה שלקח על כתפיו את האחריות למבצע. השערת המחקר החלטת ממשלת ישראל לתקוף את הכור בעיראק משקפת בעיקרה הפעלה של שיקולים רציונאלים לאחר בחינה של  שיקולי רווח והפסד.  שאלת המחקר  מה היו השיקולים הרציונאלים והלא רציונאלים ומשקלם היחסי בתהליך קבלת ההחלטה לתקוף את הכור בעיראק? בחירת גישה מתחום מדעי המדינה החלטתי לענות על שאלת המחקר ע"פ גישת התאוריה הרציונאלית. תאוריה זו היא המתאימה ביותר לענות על שאלת המחקר מכיוון שבתמציתה היא אומרת "כשיש בפניהם מספר כיווני פעולה, בני האדם יבחרו בדרך כלל בזה שהם מאמינים שהסבירות שיניב את התוצאה הכוללת הטובה ביותר היא הגבוהה ביותר" הזרם המרכזי בבחירה הרציונאלית מניח, שליחיד יש את כל הכישורים הרציונאלים, הזמן והריחוק הרגשי כדי לבחור בקו הפעולה הטוב ביותר, ולא חשוב כמה מסובכת הבחירה.בחירת המטרה לא נבחנת במונחי רציונאליות. האמצעי שנבחר הוא שאמור להוביל למטרה בצורה אופטימלית, והוא זה שאמור להיות רציונאלי.
בחרתי בתאוריה זו לענות על שאלת המחקר מכיוון שהיא רלוונטית לנושא, ועוסקת בקבלת ההחלטות שהיתה ממשלת ישראל, בראשותו של מנחם בגין, צריכה לקבל .
 בפני בגין עמדו דילמות ענקיות: מהי הבחירה הנכונה ביותר שתניב את התוצאה המוצלחת ביותר? האם לתקוף את הכור להסתכן במלחמה אזורית כוללת או לא לעשות דבר ולקוות שהמאמצים הדיפלומטים יצלחו? או אולי לא לעשות דבר ולקבל כגזרה משמים את החיים בצל מדינת אויב בעלת נשק גרעיני?
באמצעות גישה זו ניסיתי להבין האם הבחירה שהתקבלה בסופו של דבר עומדת בקריטריונים ובסטנדרטים של תהליך קבלת ההחלטות הרציונאלית.