בעבודה זו אנתח ואנסה למצוא פיתרון לשאלה, מדוע התרחש רצח העם בקמבודיה.
 רצח העם בקמבודיה החל בתאריך 17 לאפריל 1974
והמשיך עד נפילת צבא הקאמר רוז' בתאריך 7 לינואר 1979. במהלך השנים הללו ועוד לפני אירעו תהליכים רבים בקמבודיה ובעולם שאפשרו ותרמו, לדעתי,  להיווצרות שנאה, פנאטיות ודבקות בחזון שבלתי אפשרי לממשו, אשר יצרו במבחן התוצאה את הרצח המתועב שגבה אחריו בין 1.2-1.7 מיליון מתושבי קמבודיה.
שאלת המחקר בעבודה זו היא האם ובאיזו מידה נבע רצח העם בקמבודיה (1976- 1979) מהבנייה חברתית ותפישת המציאות של המנהיג; ההנהגה; העם והעולם, אשר מהוות חלק מגישת הקונסטרוקטיביזם.
            במהלך העבודה אתייחס לרקע ההיסטורי של קמבודיה, לרקע
התיאורטי בנושא לתיאוריה הקונסטורקטיביסטית של וונדט, ולבסוף אנסה להשליך את מקרה הבוחן של רצח העם בקמבודיה לתיאוריה של וונדט של תפישת המציאות האינטר- סובייקטיבית.
רקע היסטורי קמבודיה הייתה קולוניה צרפתית במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר בראש המדינה ישנו ראש מדינה ומלך- סיהאנוק. בתקופת הקולוניה החקלאות הידרדרה ואזרחי המדינה סבלו מהכיבוש הצרפתי.
            לאורך כל שנות היסטוריה של קמבודיה היו לה סכסוכים עם שכנתה, ווייטנאם, בעת השלטון הצרפתי היחסים הידרדרו, וזאת עקב גישת הקמבודים המגדירים את עצמם כנגד מי שאינם,כלומר הם אינם ווייטנאמיים, כמו כן הייתה ביניהן סתירה אידיאולוגית בין הקומוניזם הרווח בווייטנאם לבין הבודהיזם הרווח בקמבודיה.
            באותה תקופה ניתנה לסטודנטים קמבודים האפשרות ללמוד בפריז וניתן לומר כי האידיאולוגיה הקאמרית נבנתה שם בשנת 1950.  בפריז התארגנה קבוצה של סטודנטים, ביניהם גם סאר (הידוע בשם פול פוט), אשר התכנסו ודיברו על נושאים פוליטיקה ועתידה של קמבודיה, תרבות ונשים.  מספר דרכים הוצעו על ידי הקבוצה בכדי לשחרר את קמבודיה מהשלטון הצרפתי, אך היה ברור לכלל הקבוצה שזו המטרה העליונה. חלק מהתלמידים מפריז נסעו לכנס בברלין אשר היה מיועד להיות א-פוליטי, אך לבסוף התברר כתמיכה פרו סובייטית, נקודה זו גרמה לשינוי בקבוצה.