סיכום קורס לשון, חברה ותרבות האוניברסיטה הפתוחה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 10520
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

יחידה 1: מבוא – הלשון כפעילות חברתית א. מרכיבי תהליך התקשורת:
במרכזו של כל תהליך תקשורת נמצא מסר שיש להעביר מאדם לאדם או ממקום למקום. לשם כך ישנם אמצעים המשותפים לכל סוגי התקשורת והם האחראים להעברת אותו מסר נדרש. אותם האמצעים המשותפים נחשבים לחמשת מרכיבי התקשורת:
מוען: כל התקשורת מכוונת מותנית בכוונתו של מישהו לשדר מסר מסוים. המוען הוא זה שמבקש להעביר מסר. בהגדרה "מוען" אפשר להכליל הן אדם אחד והן קבוצה של אנשים. נמען: כאשר התקשורת היא מכוונת, יש מי שמקבל את המסר, הפרט או הציבור שמקבל את המסר מכונים "נמען". זהו ציבור שיכול להיות מוגדר וברור ( כמו תפוצת אי-מייל לעובדי משרד זה או אחר)  או מוגדר פחות (כל האומנים שנענים לקול הקורא של עיריית ת"א). חשוב להבחין בין הנמען לקולט, בניגוד לנמען שאליו מכוונים הדברים, הקולט הוא אדם או מספר אנשים הקולטים את הדברים בפועל. מסר: תוכנה של התקשורת, המסר מכיל מידע עובדתי שמבקש המוען להעביר לנמען, המסר הוא הכוונה שעל בסיסה נעשית התקשורת מלכתחילה.   קוד: כדי להעביר מסר כלשהו מן המוען לנמען יש צורך במערכת סימנים מוסכמת ,אותה מערכת סמנים מכונה "קוד". הכרת הקוד היא תנאי הכרחי לפענוח הסימנים. דוגמאות לקודים מפורסמים: שפה, שפת החירשים, תמרורים וכו' . מבלי שהקוד יובן באופן חד משמעי לא תיתכן קיומה של תקשורת . ערוץ(מדיום): "הצינור" שדרכו עובר המסר ( מכתב רשמי, מסרון, כתבה בעיתון, פנייה אישית וכו'). יש קשר הדוק בין ה"קוד" למדיום. אין אפשרות לקיים כל תקשורת ללא ערוץ שדרכו ובאמצעותו ניתן להעביר את הסימנים (קוד) מן המוען לנמען. בערוץ בוחר המוען כיצד הוא רוצה להעביר את המסר.  ב. משוב: האם המשוב הוא מרכיב חיוני בכל תהליך תקשורת? משוב הוא תגובת הנמען לגבי פענוח הקוד וקליטת המסר של המוען. כאשר סוג התקשורת היא אינה תקשורת מעגלית בין המוען לנמען אין המשוב נחשב כמרכיב חיוני. כלומר, העדר משוב לא בהכרח ישפיע על הצלחת התקשורת ובוודאי שאין יגרום לה להיכשל. גם בהעדר משוב המוען יצליח להעביר את המסר שביקש לנמען. הערוץ, המדיום הוא זה שקובע מתי מתאפשר משוב (מיידי) ומתי לא. תארו סיטואציה תקשורתית הכוללת משוב, וסיטואציה תקשורתית שאינה כוללת משוב. בעת משוב מיידי נוצרת בין המוען לנמען והפוך תקשורת ישירה – דו כיוונית המכונה "היזון חוזר". בסיטואציות של תקשורת בין אישית, בהן המוען והנמען ברורים והם מקיימים בניהן יחסי גומלין  למשוב תפקיד מכריע. לדוגמה, לפרנסתי אני מנהל מרכז נוער, במסגרת התפקיד אני מנהל צוות של עשרה מדריכים אותם אני פוגש אחת לשבוע לישיבת עבודה. בסוג היקשרות –