תקשורת ודעת קהל

תקציר העבודה

הקורס: תקשורת ודעת קהל ( 10716 ) חומר הלימוד למטלה: פרק א' + מאמרים מספר השאלות: 3 משקל המטלה: 6 נקודות סמסטר: א 2013 מועד אחרון להגשה: 4.11.2012
( ) קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
 שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס  שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה" אורך הממ"ן לא יעלה על חמישה עמודים מודפסים שאלה 1 ( 35 נקודות) ( משפטים נק') א הסבירו, במילים שלכם, את התנאים הדרושים להתהוות דעת קהל (כספי, פרק א').
( 20 נק') ב. קראו את הכתבה שפורסמה ב"עין השביעית" ומצורפת למטלה, כתבה זו עוסקת בכוונה להעמיד לדין את העיתונאי אורי בלאו.
הסבירו, האם התנאים להתהוות דעת קהל, שפירטתם בסעיף א', מתקיימים לגבי הנושא של העמדתו לדין של העיתונאי.
הנחייה: התייחסו לכל תנאי בנפרד, הסבירו האם הוא מתקיים או לא מתקיים ונמקו.
שאלה 2 ( 45 נקודות) ( 10 נק') א. קראו את המאמר של פטנם (במקראה בעברית) והסבירו במילים שלכם את המושג "הון חברתי".
( משפטים נק') ב. על פי המאמר של פטנם, מהן הסיבות לשחיקת ההון החברתי בארצות הברית?
( 20 נק') ג. קראו את הקטע (בעמודים הבאים) מתוך המאמר של פטנם.
הסבירו מהי התועלת במעורבות חברתית והון חברתי לאדם ולחברה, היעזרו בדוגמאות מהקטע.
8
"חוקרים אמריקנים מתחום מדעי החברה, ממשיכי דרכו של דה־טוקוויל, חשפו לאחרונה מגוון רחב של ממצאים מחקריים המראים שאיכות החיים הציבוריים ותפקודם של מוסדות חברתיים אכן מושפעים במידה רבה מאוד מנורמות ורשתות של מעורבות אזרחית ולא רק בארצות הברית). חוקרים בתחומים כגון החינוך, עוני בערים, האבטלה, ריסון הפשיעה וההתמכרויות לסמים ואפילו הבריאות גילו שהתוצאות המוצלחות יותר בתחומים האלה מתקיימות בדרך כלל בקהילות בעלות מעורבות אזרחית. בדומה לכך, המחקר על ההבדלים הקיימים בהישגיהן הכלכליים של קבוצות אתניות שונות בארצות הברית עמד על חשיבות הקשרים החברתיים בתוך כל קבוצה. תוצאות אלה עולות בקנה אחד עם מחקרים מתחומים רבים שעמדו על חשיבותן העליונה של רשתות חברתיות במציאת מקום עבודה ובהישגים כלכליים רבים אחרים.
בתוך כך, מחקרים העוסקים בסוציולוגיה של ההתפתחות הכלכלית, שאינם קשורים לכאורה לענייננו, מיקדו אף הם את תשומת הלב בתפקידן של הרשתות החברתיות.
מקצת מן המחקרים האלה נעשים בארצות המתפתחות, ומקצתם שופכים אור על" קפיטליזם של רשתות הַקשָרים" המוצלח במיוחד של מזרח אסיה. עם זאת, אפילו בכלכלות המערב הפחות אקזוטיות גילו חוקרים" אזורים תעשייתיים "יעילים מאוד וגמישים מאוד, המבוססים על רשתות של שיתוף פעולה בין עובדים לבין יזמים קטנים. הרשתות הבין־אישיות והבין־ארגוניות הצפופות רחוקות מלהיות אנכרוניזמים תעשייתיים ישנים. הן הבסיס שעליו נחות התעשיות האולטרה־מודרניות, החל בטכנולוגיה העילית של עמק הסיליקון וכלה באופנה העילית של בנטון.
לנורמות ולרשתות של המעורבות החברתית השפעה מכרעת גם על ביצועי הממשל הייצוגי.
זוהי מסקנתו המרכזית של מחקר ניסיוני למחצה שערכתי במשך 20 שנה על מוסדות שלטון מקומיים באזורים שונים באיטליה. כל גופי הממשל האזוריים נראו זהים על הנייר ,ואף־על־ פי־כן היה שוני ניכר במידת יעילותם. חקירה שיטתית גילתה שאיכות הממשל הייתה פועל יוצא של מסורות ותיקות של מעורבות אזרחית ( או היעדרה). אחוזי ההצבעה בקלפי, היקף קהל קוראי העיתונים, חברות במקהלות כנסייתיות ובמועדוני כדורגל — אלה היו סימני ההיכר של אזור מוצלח. למעשה, ניתוח היסטורי לימד שרשתות אלה של קשרים, שיתוף פעולה וסולידריות אזרחית רחוקות מלהיות תופעות לוואי של מודרניזציה חברתית־כלכלית; אדרבא, הן תנאים מוקדמים לקיומה.
9
אין ספק כי המנגנונים שבאמצעותם מעורבות חברתית ומקוּשרוּת חברתית יוצרות בתי־ספר טובים יותר, התפתחות כלכלית מהירה יותר, רמת פשיעה נמוכה יותר וממשל יעיל יותר– הם מרובים ומורכבים. הממצאים האלה, שדוּוַח עליהם כאן בקצרה, מצריכים אמנם אישוש נוסף ואולי אף סייגים, אולם נמצאו הקבלות מדהימות בין מאות מחקרים אמפיריים בתריסר דיסציפלינות ותתי־תחומים שונים. מדענים מכמה תחומים במדעי החברה הציעו לאחרונה מסגרת משותפת להבנת התופעות האלה, מסגרת המושתתת על המושג הון חברתי. על דרך האנלוגיה לרעיונות של הון פיזי והון אנושי — כלים והכשרה המשפרים את כושר הפריון האישי" — הון חברתי "מתייחס לתכונות של ארגון חברתי, כגון רשתות קשרים, נורמות ואמון חברתי, המסייעות לקיומו של תיאום ושיתוף פעולה לתועלת כל הצדדים.
מסיבות שונות החיים קלים יותר בקהילה שבורכה במאגר נכבד של הון חברתי. ראשית, רשתות של מעורבות אזרחית מטפחות נורמות מוצקות של קשרים ושיתוף פעולה, והן מעודדות את היווצרותו של אמון חברתי. רשתות כאלה מסייעות בתיאום ובתקשורת ומחזקות מוניטין, ובכך מאפשרות לדילמות של פעולה משותפת לבוא על פתרונן.
כאשר משא ומתן כלכלי ופוליטי משובץ בתוך רשתות צפופות של השפעה חברתית הדדית, פוחתים התמריצים לאופורטוניזם.
בו בזמן, רשתות של מעורבות חברתית מגלמות את ההצלחות שהנחיל שיתוף הפעולה בעבר, והן יכולות לשמש דפוס תרבותי לשיתוף פעולה בעתיד. ולבסוף, רשתות צפופות של השפעה הדדית מרחיבות כפי הנראה את תחושת העצמי של המשתתפים, מפתחות את ה"אני "לכלל "אנחנו" או בלשונם של התאורטיקנים של הבחירה הרציונלית ) מטפחות במשתתפים את ההעדפה לתועלת משותפת." שאלה 3 ( 20 נקודות) קראו את מאמרה של אליאסוף (מקראה, חלק א') והסבירו מהי שיחה פוליטית, מהם סימני ההיכר שלה ומהי חשיבותה בדמוקרטיה?
מ"מן 11
– קורס  10716:תקשורת ודעת קהל                                                                31.03.12                                                                          שאלה 1-סעיף א :
התנאים הדרושים להיווצרות דעת קהל :
נושא שנוי במחלוקת-דעת קהל תיווצר סביב נושא שנוי במחלוקת,שיש לגביו אי הסכמה המעוררת דעות שונות ומנוגדות ואין לגביו הסכמה כללית(קונצנזוס)רחבה.
רלוונטיות של  הנושא-על מנת שתיווצר דעת קבל סביב נושא מסוים,הנושא צריך להיות רלוונטי לבעלי הדעה,לקהל ולחברה.
קבוצות בעלי משמעות שיש להן דעה בנושא- תנאי נוסף להיווצרות דעת קהל הוא שחלקים משמעותיים בחברה וגורמים בעלי השפעה,כוח ומשקל פוליטי וחברתי (כגון: פוליטיקאים,ידוענים,עיתונאים,אנשי אקדמיה וכ'ו… )יביעו דעותיהם  לגבי הנושא הרלוונטי, השנוי במחלוקת ובכך קידום הנושא ויצירת דעת קהל סביבו יהפכו להיות משימה קלה ופשוטה.
תודעה של הקהל-הקהל שאמור ליצור את דעת הקהל צריך להיות מודע לעובדה שהוא מהווה קהל שמתגבש סביב סוגיה או נושא מסוים והוא חלק מקבוצת אנשים גדולה בעלי דעה ורצון לפעול ולהיות מעורב. כספי מזכיר את המושג תודעה מעמדית,המתקשרת למרקסיזם ומהווה תנאי ליכולת של הציבור להוביל לשנוי חברתי,כפי שטען מרקס שעל מעמד הפועלים,הפרולטריון,לפתח תודעה מעמדית על מנת ליצור מהפכה ושינוי חברתי.
הדעות מקבלות ביטוי פומבי- כדי שתיווצר דעת קהל,הדעות השונות צריכות להישמע ולהיות גלויות באמצעות תקשורת בינאישית ובעיקר באמצעי תקשורת ההמונים.
שאלה 1-סעיף ב :
הנושא שנוי במחלוקת: תנאי זה מתקיים,כיוון שסביב נושא ההשתמטות מגיוס יש אי הסכמה …