תקציר התפתחות האמונה המונותיאיסטית בעם ישראל מבוא
שאלת דרך צמיחתה של האמונה המונותיאיסטית בישראל, יצרה שתי אסכולות במחקר.  (לצורך דיוננו נקרא, בעקבות קנוהל, לאמונה שבמרכזה ה' – "אמונה מקראית", ולאמונה שבמרכזה "אל" ואלים אחרים מהפנתיאון הכנעני – "האמונה הישראית"). אסכולה אחת שצמחה במאה ה-19 והייתה לאסכולה השלטת ראתה את התפתחות האמונה המקראית כצמיחה אבולוציונית מתוך דתות המזרח הקדום, אשר הטביעו עליה את חותמן לאורך כל הדרך. האסכולה השניה שצמחה בתחילת המאה העשרים ובראשה עמדו ו.פ. אולברייט וקויפמן והיא נקראת גם "אסכולת בולטימור" שהבליטה את המתח והניגוד שבין האמונה המקראית מראשיתה, לבין תרבויות המזרח הקדום. ניתן לסכם כי מוצעות שתי תשובות עיקריות לשאלת התפתחות האמונה הישראלית: אחת, התפתחות הדרגתית-טבעית; והשנייה – הארה גאונית חד פעמית, שהתרחשה במוחו של אדם יחיד או בעם ישראל, בקשר למהות האמיתית של האלוהים.
הגישה שתוצג בעבודה זו, היא גישתו של ישראל קנוהל, והיא קרובה לגישה ההתפתחותית. מצד אחד קנוהל מציג את לידת המונותיאיזם, כמהפכה רוחנית, וכרעיון המהפכני של אחנתון במאה הרביעית של האלף השני לפנה"ס, שהשפיעה על משה והלוויים, אשר הביאו אותה לכנען בבריחתם ממצרים. מצד שני קנוהל עוקב אחר שלבי התפתחותה ומאבקה של אמונת ה' עם האמונה האלילית הישראלית, תוך שהוא מבליט את המשותף ביניהן ואת השתלטותה ההדרגתית של אמונת ה'.