מבוא– ז'אנר וקולנוע ז'אנרי מקורות השפעה לקומדיה הרומנטית:
1.                  הקומדיה היוונית החדשה
2 .                  סיפורי רומנס מיימי הביניים (טריסטן ואיזולד)
3 .                  הקומדיה של שקספיר –בעיקר אילוף הסוררת
4 .                  קומדית סלפסטיק 5.                  רומנים של ג'יין אוסטין מתחום הספרות מאפיינים של הקומדיה הרומנטית
1 .                  אפקט רגשי –  קתרזיס קומי
2 .                  מבנה הסיפור a.   הכוחות החוסמים את האהבה ואת הייחוד מובסים עד הסוף הטוב של הסרט, ז"א נצחון האהבה והזוגיות b.   מערכת היחסים בין הדמויות – מלחמת מינים, אנטגוניזם התחלתי שהופך לאהבה c.   מפגש חמוד d.   בן הזוג השגוי – הדמויות לומדות לוותר על תפיסות שגויות ובני זוג שגויים e.   משולש אוהבים f.     זיווג של הקומי ואהבה רומנטית g.   סיפור מסע
3 .                  איפיון הדמויות: a.   אלאזון שמפריע לאיחוד הזוגי b.   איירון שמקדם את העלילה ומסייע לאיחוד הזוגי c.   טריקסטר, סוג של איירון, מתעלל באלאזון בדרך כלל
4 .                  מסרים אידיאולוגיים:
a.   אהבה רומנטית b.   זוגיות c.   מוסד הנישואין 5.                  ניגודים תימטיים:
a.   היפוך היררכיות – קרנבליות b.   מוות מול חיים c.   חופש מול דיכוי d.   חברתי מול פרטי e.   טבע מול תרבות f.     נוקשות מול תנועה g.   תועלתני מול רגשי h.  כבלים חברתיים מול חופש גישות לניתוח סרטים גישה ניאו-מרקסיסטית/אידיאולוגית במחקר הז'אנרים הגישה הניאו-מרקסיסטית-אידיאולוגית טוענת שסרטים ז'אנריים משעתקים תודעה כוזבת, הפועלת לטובת אינטרסים של קבוצות כוח בחברה. קבוצות מוחלשות (כמו לא-לבנים, נשים ובעלי הכנסה נמוכה) מולעטות בייצוגים המצדיקים ומשכפלים את הסטטוס קוו, שבו קולם אינו נשמע, והערכים והאינטרסים שלהם אינם זוכים לייצוג בקולנוע. האופי החזרתי של המוסכמות תורם לחיזוק מעמדן הטבעי לכאורה של תופעות, המובנות למעשה מבחינה תרבותית ואידיאולוגית. לפי הגישה האידיאולוגית, סרטים ז'אנריים מציגים פתרונות שקריים לבעיות ממשיות במטרה לשרת מטרות של קבוצות כוח בחברה במסווה של טבעיות. מחקר מתפיסה זו יחפש את הדרכים בהן סרטים משמשים שופר לאידיאולוגיה.
גישה סטרוקטורליסטית-מיתית במחקר ז'אנרים הגישה הסטרוקטורליסטית-מיתית מקורה באנתרופולוגיה וחקר המיתוסים והטקסים בחברות רבות ומגוונות. הגישה טוענת שסרטים ז'אנריים מתחזקים את נפש הפרט בחברה ואת הזהות הקולקטיבית, כמו טקסים חברתיים הם מציעים דרכים להבין, גם אם לא לפתור לחלוטין, פרדוקסים ובעיות (מדוע צדיק ורע לו? איך אפשר לפשר בין הצורך בשלווה ובביטחון לבין הצורך בריגוש ובהרפתקה?). לפי גישה זו סרטים ז'אנריים מספקים פתרונות דמיוניים לסתירות שאינן יכולות לבוא לידי פתרון ואנו מתקשים לחיות ולפעול איתן, סתירות המעסיקות כל חברה ותרבות. למשל, לפי הגישה הסטרוקטורליסטית-מיתית, הקומדיה הרומנטית מציעה פשרה ואיחוד בין נשים לגברים ופותרת בכך מתחים בין המגדרים, אך גם מפשרת ומאחדת ברמה הסמלית בין קבוצות חברתיות נבדלות. הגיבור והגיבורה מייצגים ברמה הסמלית של הטקסט נורמות, עמדות או ערכים מתנגשים, והאיחוד הזוגי בין זוג הפרוטגוניסטים בסיום הסרט מבהיר, שוב ברמה הסמלית, שפשרה אפשרית גם בין שני ערכים מנוגדים. לפי הגישה הסטרוקטורליסטית, פשרה זו נתפסת כחיובית, משום שהיא מעודדת אינטגרציה חברתית. מושגים ז'אנר ,מוסכמה ,מטה-ז'אנר , מחזור סרטים cycle ז'נר (ובעברית סוגה) היא מילה צרפתית ופירושה סוג, דגם, טיפוס.
המושג משמש למיון וקיטלוג בספרות, בתאטרון, במוסיקה, בציור, בטלוויזיה ובקולנוע.
בקולנוע, המיון מבוסס על מאפיינים ייחודיים המשותפים (הנקראים מוסכמות או קונבנציות ז'אנריות) לסרטים שמזוהים עם אותו הז'נר: תימטיים, צורניים, אידיאולוגיים.
מוסכמה היא קוד או צופן שקל לצופים מיומנים לפענח כי היא מבוססת על ידע הנצבר בעקבות צפייה בסרטים קודמים באותו ז'אנר.
מקובל לקבץ סרטים למטה-ז'אנרים, ז'אנרים, תת-ז'אנרים ומחזור סרטים. הקבצות אלה הן ברמת הכללה הולכת ויורדת.
מטה ז'אנר הוא קטגוריה כללית ביותר והוא מאגד כמה ז'אנרים שיש ביניהם מכנה משותף רחב יותר, למשל "פנטזיה" היא קטגוריה מטה-ז'אנרית הכוללת בין השאר סרטי מדע בדיוני, מותחני אימה, אפוסים פנטסטיים ועוד, כאשר בכולם מוצגים עולמות החורגים מחוקי המציאות.
תת ז'אנר הוא קבוצת סרטים בתוך ז'אנר מסוים שיש להם מאפיינים ייחודיים. למשל "סרטי מלחמה" כולל תת-ז'אנרים כגון סרטי בריחה משבי, סרטים על מלחמת ויאטנם וסרטים על מבצעים צבאיים.
מחזורי סרטים נעוצים בהקשר מסוים, ברגע תרבותי שבו נוצרו הסרטים. למשל הקומדיה המטורפת היא מחזור סרטים בתוך ז'אנר הקומדיה הרומנטית.
לסרטים השייכים לקטגוריה זו יש מאפיינים טיפוסיים הנובעים מההקשר התרבותי של התקופה בה הם נוצרו, שנות ה- 30-40 בהוליווד. למשל הסרט "זה קרה לילה אחד" משנת 1934 שייך ל:
מטה-ז'אנר: קומדיה ז'אנר: קומדיה רומנטית מחזור סרטים: קומדיה מטורפת של שנות ה- 30-40 היברידיות:  יצירות היברידיות משלבות מאפיינים של יותר מז'אנר אחד.
דוגמא: "חמים וטעים" מערבב אלמנטים של גנגסטרים, סלפסטיק, מיוזיקל וקומדיה רומנטית.
רמיזה (אלוזיה) allusion אָלוּזיה זה רמיזה באמצעות מילה או ביטוי המופיעים בתוך יצירה כלשהי אל מקורות אחרים בספרות, בקולנוע, מוזיקה, או אל אירועים היסטוריים. כך נוצר קשר בין היצירה הרומזת ליצירה או לאירוע הנרמזים. קשר זה מעשיר את מרקם היצירה הרומזת, מרחיב ומעמיק את משמעותה.
בבינגטון ואוונס מזהים בקומדיות הרומנטיות אלוזיות לאגדות עם ולמיתוסים. למשל, אלוזיה לסיפור שלגיה ושבעת הגמדים בכדור של אש, אלוזיה לסינדרלה בחצות ואלוזיה לכיפה אדומה בחיים קלים.
הקומדיה הרומנטית ההוליוודית שואבת את מקורותיה ממגוון סיפורים על אהבה בתרבות המערב מימי הקומדיה היוונית החדשה ועד הופעת הקולנוע. ההשראה מתבטאת בשאילת מרכיבים מסוימים, כלומר באלוזיה מקומית, ובהפקת סרטים כעיבוד או כגרסה  (re-make)למקור הספרותי. למשל, בקומדיה הרומנטית אישה יפה הגיבורה מדומה לסינדרלה. נוסף על האגדות והספרות הרומנטית, הקומדיה הרומנטית שואלת מבנים של סיפור, מצבים, דמויות ומערכות יחסים בין דמויות ממיתוסים,  מן הרומאנס של ימי הביניים  )ובייחוד מסיפוריהם של טריסטן ואיזולד, לנסלוט וגווינביר(.
כאמור, ההשראה אינה מסתכמת בציטוטים או באלוזיות מקומיות, אלא כוללת גם עיבודים מחודשים וגרסאות ליצירות קלאסיות. למשל, עד כה הופקו בקולנוע ובטלוויזיה עשרות גרסאות למחזה אילוף הסוררת והופקו גם כמה סרטים שהם עיבודים מודרניים למקור השיקספירי.
רב-משמעות polysemy פוליסמיות=רב משמעות, סרטים או סיקוונסים מסרטים שאפשר  לקרוא בכמה אופנים ולמצוא בהם ריבוי של משמעויות. כך הם מבטאים גם יחס לא אחיד כלפי האידיאולוגיה.
כלומר, זה איפשר ליוצרי הסרטים שלא להתחייב לעמדה אידיאולוגית אחת וכך לא להעליב צופים מסוימים. סרטים הוליוודים שהם סרטים מסחריים שואפים לרווחים גדולים ככל האפשר ע"י פנייה  למכנה המשותף הרחב ביותר. הגיוון האידיאולוגי דומה בכך להיברידיות –