"סמינר מחלקתי לתואר שני" עבודת סיום קורס דחיית הקץ- נשים פלסטיניות בישראל ויחסן לאימהות: האופציה לנון-נטליזם בחברה הפלסטינית בישראל יולי
2 011
תקציר בעבודה זו אני מבקשת לנסות ולבחון את יחסן של נשים פלסטיניות בישראל למוסד האימהות, תוך בחינה של האפשרות המושתקת של הבחירה באי-אימהות, אם כאופציה מודעת מתוך החלטה מגובשת, ואם כמסלול החיים האפשרי היחידי המאפשר מיצוי אישי מלא בתחומי החיים האחרים. על ידי בחינה של המרחב המחקרי שהתעסק באופן עקיף בנושא זה, אנסה להציע נתיב מושתק זה כאופציה להתמודדות עם הסתירות המרובות המכתיבות של חייהן של נשים פלסטיניות אימהות בישראל של היום.             בתחילה אבקש להציג את מאמרה של אורנה דונת (2010), העוסק בנרטיבים של הולדה ואי-הולדה בישראל, כמאמר בסיס שמציג את החברה הישראלית וייחסה לילודה ופריון, ואת האפשרויות המינוריות של אינדיבידואלים שבוחרים שלא להתאים עצמם למודל הפרו-נטליסטי השורר בחברה הישראלית היהודית. לאור מאמר זה אנסה לנסח בקצרה את הדומות ביחס בין החברה היהודית בישראל ובין החברה הפלסטינית בישראל, בכל הנוגע לפריון וילודה. מתוך כך אנסה למקם את ייחסן של נשים פלסטיניות בכל הנוגע להריון ואימהות כמיקום מורכב ואפוף סתירות אף יותר ממיקומן של נשים יהודיות ישראליות.
            נושא זו אציג דרך מאמרה של ליליאן אבו טביך, שעסקה במוסד הנישואין הפטרילוקאלי, מסגרת הנישואין השכיחה ביותר בחברה הפלסטינית בישראל.
במחקרה השתמשתי מתוך הבנה כי החברה הפלסטינית מקיימת פריון אך ורק בתוך מסגרת של נישואים הטרוסקסואלים, ועל כן יש לבחון את ההשלכות של מערך הנישואים כדי להבין את מערך היילודה, ואת האפשרויות להימנע ממנו.                 לסיום אגע בשני מאמרים, האחד של לורן ארדריך העוסק בנתיבי חייהן של נשים פלסטיניות בעלות השכלה אקדמאית, והשני של עמליה סער העוסק במיניותן של רווקות פלסטיניות בישראל.
            לראייתי, מפאת חוסר מוחלט של טקסטים הנוגעים באופן ישיר באופציה של אי-הולדה בחברה הפלסטינית כבחירה מודעת של פרטים בחברה, יש לנסות לנסח את האופציה הזו באופן עקיף מתוך קורפוס המחקר הקיים. לשם כך, מאמרה של סער העוסק ברווקות, בהכרח מתייחס לשדה של נשים אשר לא הביאו ילדים לעולם.  אומנם המחקר והראיונות לא נסבו סביב שאלת האימהות, אך מתוכם ניתן לחפש את האפיק הלא מדובר של ייחסן של נשים אלו לאי-אימהותן.