הפקולטה למדעי הרוח החוג למגדר "מגדר בחברות ים תיכוניות" בין הפנים לחוץ  נשים פלסטיניות במרחב הישראלי עבודת סמינריון ספטמבר
2 011
תוכן עניינים
תקציר …3
מבוא -5
חלק ראשון: רקע תיאורטי וסקירת ספרות –.6
1 .1   המיעוט הפלסטיני תחת מדינת הלאום היהודית –…6
1 .2   מגדר, נשים ופטריארכיה בקרב החברה הפלסטינית בישראל –7
1 .3   מיניות נשים פלסטינית ושיח הכבוד והבושה – מקור ההגבלות והדיכוי–8
1 .4   מרחב וחיי היומיום: פרקטיקות וטקטיקות במרחב על פי מישל דה-סרטו-.9
1 .5   המרחב השלישי: מרחב של אפשרויות מתוך השונות -.9
חלק שני: מתודולוגיה ושאלת המחקר ..10
2 .1 שאלת המחקר .10
2 .2 טענות מרכזיות 10
2 .3 מתודולוגיה -10 חלק שלישי: ממצאים וניתוח 12
3 .1 מרחב, כח ונשים –..12
3 .2 נשים, פלסטין ומשא ומתן עם הפטריארכיה -13
3 .3 מרחב האוניברסיטה והמרחק מהבית –…מנהל עסקים
3 .4 מרחב העיר היהודית: פוליטיקה של חיי היומיום –..16
3 .5 יפו כמקרה מבחן –..18
ביבליוגרפיה -…20 תקציר לעבודה זו יש שתי מטרות.
הראשונה – לבחון את מרחב הפרקטיקות היומיומיות של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל ביציאתן מהמרחב הפלסטיני ובכניסתן למרחב היהודי. השנייה – לבדוק מהן הטקטיקות אותן הן מפעילות בכדי להתנגד, לשרוד, להתקיים, תחת מכלול האסטרטגיות והכוח הפועל עליהן.
            על מנת לבדוק ולבחון שתי מטרות אלו, מחקר זה משתמש בכמה גופי ידע. בתחילה אציג תיאוריות כלליות הנוגעות למגדר בחברות ים תיכוניות, העוסקות במשא ומתן של הנשים בחברות אלו עם הפטריארכיה. תיאוריות אלו בוחנות כיצד נשים מתמודדות עם המנגנון הפטריארכאלי, ומדגימות אופני פעולה שונים אותם נוקטות הנשים כדי לשרוד, וכדי להשיג את מטרותיהן האישיות או הקולקטיביות.
לאחר מכן אציג מאמרים מרכזיים המתמקדים באוכלוסייה הפלסטינית בישראל, ומצבה הכלכלי והחברתי בתוך מדינת הלאום היהודית, תוך התייחסות למיקומה השולי בכל הנוגע לגישה למשאבים וקרקעות. כך אוכל לעמוד על יכולת המוביליות החסרה שלה בחברה, ואפשרויות הניידות המוגבלות שלה במרחב הישראלי-יהודי. דבר זה ישמש אותי בדיון הנוגע לנחיתות הכפולה של נשים פלסטיניות בישראל, כאוכלוסיה מודרת הן במישור האזרחי והן במישור המגדרי.
            בחינה של המחקר הנסוב סביב האוכלוסייה הפלסטינית בישראל יאפשר מעבר לבחינה מצומצמת יותר, של קורפוס המחקר הנוגע לנשים פלסטיניות בישראל כקבוצה מובחנת. בחינה זו תאפשר לעמוד על מכלול הנורמות והמגבלות הפועלות על הנשים הפלסטיניות בישראל ומצירות את צעדיהן. חלק זה יתמקד בעיקר בשיח המיניות והכבוד, עליו מתבססות אסטרטגיות כח המופעלות על נשים ועל גברים בחברה הפלסטינית המסורתית.
שיח המיניות יבחן כדבר המרכזי אשר מכתיב את חופש פעולתן במרחב של הנשים הפלסטיניות בישראל.
 גוף הידע האחרון יתמקד בתיאוריות המרחב וחיי היומיום, ובמיוחד בתיאוריה של דה-סרטו (De Certeau), ובתיאוריות העוסקות ב מרחב שלישי (Third Space), כפי שהמשיגו אותו הומי באבא, סוג'ה (Soja) וחנה הרצוג, כמרחב חלופי המכנס לתוכו מיעוט כאופציה להתנגדות.
לפי דה-סרטו (1984) המרחב מיוצר ומובנה על ידי האסטרטגיות שמסמלות את הכח ואת העוצמה. במקביל, במציאות האורבאנית מייצרים היחידים טקטיקות, שבאמצעותן הם מגיבים, מתמרנים ומתמודדים עם המרחבים המיוצרים על ידי אותן אסטרטגיות. דה- סרטו טוען כי השימוש והתנועה במרחב האורבאני, הנחשבים גם טקטיקות, מעניקים למרחב משמעות חדשה.
באמצעות טקטיקות, התנגדויות ודרכי תמרון, שהן תגובה לאסטרטגיות ויחסי כח מגדריים, תרבותיים ולאומיים, הנשים הפלסטיניות מייצרות מרחבי שייכות, או מרחבי מחייה, או את "המרחב השלישי" של סוג'ה ובאבא, שהוא מרחב של אפשרויות, שבו אפשר לערוך שינויים בפרקטיקות המרחביות.
בעבודה זו עמדתי על שורות המגבלות המכתיבות את דפוסי תנועתן במרחב של הנשים הפלסטיניות בישראל בכניסתן למרחב היהודי-העירוני. בין השאר בחנתי את האופן בו נשים פלסטיניות בעלות השכלה אקדמית משתמשות בנוכחות שלהן באקדמיה היהודית ובמרחב העירוני בו האקדמיה נמצאת על מנת לבסס את מקומן כבעלות ידע, ניסיון ועוצמה, המאפשרת להן לקדם את עצמן באופן אישי, ולהשיג מטרות שהינן מנוגדות לתפקיד המגדרי המצופה מהן בחברתן הפלסטינית. מצאתי כי נשים משתמשות בשהות במרחב היהודי-אקדמי כדי לסלול לעצמן אפשרויות חדשות שלא היו מתאפשרות ביישובי המוצא, כמו למשל צבירת ניסיון תעסוקתי במוסדות בעיר היהודית, וכניסה למערכות יחסים עם גברים שלאו דווקא מכוונות למטרת נישואים, ושהינן מחוץ לשדה הראייה ולפיקוח של משפחתן.
כמו כן מצאתי כי נשים בוחרות לגור ולעבוד בערים יהודיות על מנת לפתוח לעצמן מגוון אפשרויות שאינו קיים אם ימשיכו לגור עם בני זוגן ומשפחתן ביישובים הפלסטיניים. הבחירה לעבור לגור בעיר מעורבת, או להישאר בה, היא אקט פוליטי, ונשים נוקטות באקט זה מתוך מודעות ומתוך רצון לשפר את חייהן, ולהגדיל את מרחב האפשרויות שלהן. האפשרויות נוגעות הן למקומות תעסוקה שנפתחות עבורן, והן לשהות שלהן מחוץ לביתן, ולאי-הפיקוח שהמרחב היהודי מאפשר. בהתאם, בעבודתה לתואר מוסמך של חמדאן-סליבא מצאתי כי אחת הטקטיקות המרכזיות של נשים להתמודדות עם אסטרטגיות ומנגנוני הכח המופעלים עליהן, היא לייצר לעצמן מרחבים "חלופיים" בתור הערים היהודיות, ואף בתוך המרחב הישראלי-פלסטיני, בערים פלסטיניות שאינן הערים בהן הן מתגוררות.
לסיכום, עבודה זו הראתה כי נשים פלסטיניות, באמצעות הטקטיקות היומיומיות שלהן, מייצרות ומחזקות את חופש הפעולה האישי והקולקטיבי שלהן, ובעקבות טקטיקות מצליחות לתמרן את המרחבים היהודיים והפלסטיניים לתועלתן.  הטקטיקות אותן מפעילות הנשים כנגד מכלול הכוחות המופעלים עליהן, הן מהחברה הפלסטינית, והן מהחברה היהודית, מאפשרות להן למצוא נתיבים בהן יוכלו לשרוד, ואף לקדם ולהשיג את מטרותיהן.