פסיכולוגיה התפתחותית
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | פסיכולוגיה |
| קורס | פסיכולוגיה התפתחותית: מינקות להתבגרות |
| מילות מפתח | ממן 12 |
| שנת הגשה | 2013 |
| מספר מילים | 1559 |
תקציר העבודה
בס"ד מטלת מנחה (12) חומר לימוד: ינקות, מאמר ספרציה ואינדבדואציה, מאמר היקשרות קורס: פסיכולוגיה התפתחותית. תשובה
1 :
(א) היקשרות בטוחה היא היחסים שבין התינוק למטפל העיקרי שלו, התינוק יכול לסמוך על הזמינות הרגשית והפיזית של המטפל, המטפל מגלה רגישות לאיתותי התינוק, מפרש אותם נכון, מספק את צרכיו, ולכן התינוק יכול להשתמש במטפל כבסיס בטוח לחקירותיו.
(ב) ההקשר שבו מופיעה שיר זה: מעגלי התאמה ושיבוש – גם היקשרות בטוחה שאפשר היה אולי להסיק לפי בולבי שאמא שיוצרת היקשרות בטוחה היא אמא זמינה אופן טוטאלי, מכוונת לאיתותי התינוק – כל תיאור הילדות נצבע בצבעים ורודים ולא מדויקים כאילו הכל סימביוטי וטוב, אך זה לא כך. השיר המובא מתאר אף הוא מציאות של זמינות מוחלטת לחבר, תאור של מציאות ורודה מאד אך גם בדר"כ דמיונית ולא מציאותית:
חורף, אביב, קיץ או סתו – תתקשר ואהיה על הקו / רק בשמי יש לקרוא ואת יודעת שלא משנה היכן אני – אגיע בריצה לראות אותך שוב.
תשובה
2 :
(ב) השוני בין השלב האוטיסטי לסימביוטי:
השלב האוטיסטי השלב הסימביוטי זיהוי גרויים / אוביקט חיצוני התינוק שקוע בתוך מערכת סגורה, בלי התייחסות לסביבה, אינו ער לגירויים חיצוניים או נענה להם, רוב הזמן הוא נמצא במצבים של שינה ועוררות מסויימת, הוא גם לא מצליח לקלוט מי מספק אותו בעולם בחוץ, ולכן אין לו שום התייחסות לאובייקט. הוא בכלל לא מבחין בינו לעולם – בינו לבין הזולת, בין "אני" ל"לא אני" ובין גורם חיצוני לפנימי. בשלב זה התינוק לא מסוגל לתפוס שום דבר מעבר לגוף שלו. הוא עסוק רק בעצמו, בסיפוק הדחפים שלו, בהפגת המתחים שלו, ולא עסוק בקשר עם הסביבה.
הקליפה האוטיסטית שעוטפת את התינוק מתחילה להיסדק. הוא מתחיל להיות יותר רגיש לגירויים חיצוניים, יש מודעות עמומה ביותר לאמא. איך התינוק תופס את האמא? כחלק ממנו, הארכה של הגוף שלו, שלוחה של הגוף שלו. הוא לא קולט שהיא לא חלק ממנו. אם הוא רוצה לאכול הוא מצפה שהאמא תבין את זה לבד. הגבול בינו לבין האמא מאוד מבלבל. אין גבול ברור. דרך הפעולות האימהיות, דרך הטיפול האמהי (להחזיק אותו, להחליף לו,וכו'), דרך המגע של האמא בתינוק, הילד מתחיל ליצור איזשהו מיפוי ראשוני של גבולות הגוף שלו, ודרך הגבולות הפיזיים יתפתחו הגבולות הנפשיים. (3) פיאז'ה טוען שהילד פעיל בחקירתו ופעיל בהתפתחות באופן כללי, הילד חוקר את סביבתו באופן פעיל מבחינה סנסורית מוטורית וקוגנטיבית, טענה זו באה לידי ביטוי גם בתופעה של תגובות מעגליות:
תגובה מעגלית ראשונית מתרחשת כאשר התנהגות מסוימת מחוללת במקרה אירוע מעניין עבור התינוק, ולכן הוא חוזר על התנהגות זו שוב ושוב. נוצרים רצפים של תנועות הממשיכים זה את זה – סופו של רצף אחד מעורר את תחילתו של רצף אחר. לדוגמא: מגע מקרי של יד התינוק בפיו מביא לתחושה נעימה, והוא חוזר על התנועה שוב ושוב. לאחר זמן קצר הוא מגלה שהוא יכול גם להכניס את אצבעותיו לתוך פיו ולמצוץ אותן, גם על התנועה הזו הוא מתענג, וחוזר עליה פעמים רבות. כאן רואים כבר שהתינוק פעיל בהתפתחות הקוגנטיבית שלו, בחזרה הזו על הפעולות שבסופן מגיעה המציצה התינוקות מנסים לרכוש שליטה על התנהגויות שבפעם הראשונה התרחשו במקרה, כלומר אין כאן רק קליטה פסיבית אלא חקירה פעילה. תגובות מסוג זה מתרחשות בגילאי חודש עד ארבעה חודשים. תגובות מעגליות ראשוניות מתייחסות לרצף התנהגותי הקשור בגוף התינוק (ולא באובייקט חיצוני).
