סיכום שיעור – תרבות, תקשורת ופנאי בישראל פנאי – מוצרים, צרכנים. דוגמאות לשאלות : «      למה המוצרים (מוסיקה ים תיכונית) הם המרכזיים ולא מוצרים אחרים (רוק וכו') ?
«      למה נורא קל לזהות מי הקהל שבא למנוי לתזמורת הפילהרמונית ?
«      תהליך יצירת המוצר (גלגל"צ).
מאמר: כ"ץ / משפחה וחברים – ההקדמה בספר הכתום.
בתחילת המאמר כ"ץ נותן נקודות עיקריות של ממצאי מחקר הפנאי 1970-1990. הוא בודק את תחומי הפנאי של משפחה וחברים. הממצא הבולטים הם:
1.      כאשר משווים דפוסי פנאי של ישראלים בין שנות ה-70 ל-90 יש עליה בשנות ה-90  בדפוסי פנאי אשר שייכים לאוריינטציות החברים, כאשר אוריינטציות המשפחה עדיין הם דומיננטיים בחברה הישראלים אבל המגמה הבולט שייכת לאוריינטציית החברים. אוריינטציות המשפחה – מדברת על פעילויות פנאי שקשורות למסורת, נורמטיביות, קולקטיביות, מחויבות, פעילות פנאי שיוצרת את המשפחה. דוגמאות:  ימי זיכרון, חגים. שירי להקות צבאיות אשר דיברו על המשפחה והמדינה. חתונה. אוריינטציות החברים – מדברת על פעילויות פנאי שהן בלתי פורמאליות, משוחררות מנורמות, מבטאות נהנתנות, בחירה אישית, אינדיבידואליות. דוגמא : אירוויזיון, אולימפיאדה. כפר גלובלי.
המאמר של כ"ץ מבטא תהליך של שינוי. כאשר מבצעים השוואה בין השנים ישנה ירידה בפנאי הנורמטיבי, יש ירידה בתרבות המופע.
2 .    ההבחנה בין פנאי נורמטיבי/ללא נורמטיבי – הטיעון של כץ הוא שהיבט חשוב בנושא של פנאי הוא האם פעילות פנאי מסוימת נעשית מתוך בחירה ממחויבות כלשהי או שמא נעשית מתוך הנאה עצמית, ומתוך חוסר מחויבות למשהו. פנאי נורמטיבי זהו פנאי שההשקעה בו  נעשית מתוך נורמה חברתית , למשל: הליכה לקונצרט, הצגות, וכו`. פנאי לא נורמטיבי זה פעילות שההשקעה בה לא נעשית מתוך נורמה חברתית למשל: הליכה לפאבים, לדיסקוטק, וכו`.
פנאי נורמטיבי – מחויבות פנאי לא נורמטיבי – לא מחויב קונצרט הצגות מוזיאון פאב דיסקוטק אינטרנט