ראשי פרקים הקדמה                                                                                                                              
2 החלק הראשון של הסרט – שחר האנושות – והסדר הדמיוני                                                        
4 החלק השני של הסרט – החללית והמחשב המדבר – והסדר הסמלי                                                 9
החלק השלישי של הסרט – מסע בצבע ובזמן – והסדר הממשי                                                   
1 3
המונוליט השחור – הכתם הפאלי והאחר הגדול                                                                        17
קריאה מעניקת-משמעות לסרט בעזרת המונחים איווי ועמו תוקפניות                                            20 הסרט במאמרים נוספים                                                                                                       24
סיכום                                                                                                                             
2 6
ביבליוגרפיה                                                                                                                     28
פילמוגרפיה                                                                                                                     
3 0 הקדמה סלבוי ז'יז'ק בספרו "כל מה שתמיד רצית לדעת על לאקאן ולא העזת לשאול את היצ'קוק" (ז'יז'ק 1992) טוען, כי ניתן לחלק את מכלול יצירתו של היצ'קוק לחמישה שלבים ועוד, כי ניתן לאפיין כל שלב בהקבלה לשלושת הסדרים הלאקאניאניים – הדמיוני, הסמלי והממשי, מהמוקדם למאוחר בסדר זה בהתאמה. מטיעונו נובע, כי יש קשר בין הופעת סדרים אלה על-פי סדרם ובין אופן ההתפתחות האנושית בכלל והיצירתית בפרט, ההבשלה והבגרות. במאמר זה אנסה להראות איך שלושת הסדרים הלאקאניאניים האלה מופיעים על פי סדרם, מהמוקדם למאוחר, בסרט אחד – "2001 אודיסאה בחלל" של סטנלי קובריק (קובריק 1968). הופעתם העוקבת הזו היא למעשה בנייה של קומת אדם, שהיא המשמעות העיקרית של הסרט. בנוסף, אראה כיצד הסרט מייצג בעצם את מושג האיווי הלאקאניאני, הגורם לדחף מוות ולרצון לחזור לרחם ומוביל לתוקפניות.
(השאלה המחקרית היא, כיצד מתגלמים שלושת הסדרים של לאקאן בסרט וכיצד הקריאה הלאקאניאנית יכולה לסייע בידינו לחלץ את המשמעות של הסרט, וגם – כיצד מושג האיווי בא לידי ביטוי בסרט וכיצד הוא משרטט את משמעותו).
בהתאם לזאת, נתחיל מחלקו הראשון של הסרט, שנוצר, כך נטען, בסימן הסדר הדמיוני, שמאפיין אותו עולם נרקיסיסטי, טבעי וקרוב לחייתי, שמלווה בתוקפניות. נעבור לחלקו השני של הסרט, שנוצר בסימן הסדר הסמלי, שמאפיין אותו השימוש בשפה הכללית והמודעות לחוק. ונסיים בחלק השלישי של הסרט, שנוצר בסימן הסדר הממשי, שנמצא מחוץ לשפה ולתחום הניתן לייצוג ולהבעה ועל-כן מתקשר לטראומטי.
חלוקת הסרט לשלושה חלקים היא מובחנת בסרט. בהמשך, אקשר את המונוליט השחור, שמופיע בכל אחד מהחלקים למושגים הלאקאניאניים "כתם פאלי" – גורם זר, המפקיע את טבעיות הדבר הנראה, ו"האחר הגדול" – גורם זר, שהוא גם השפה והחוק של הסדר הסמלי, בהיותם חיצוניים לאדם ובלתי נגישים לגמרי. כל המונחים יוסברו ביתר הרחבה בגוף העבודה. לסיום, אציע קריאה מעניקת-משמעות לסרט, כאשר הטענה המרכזית היא, כי הסרט בעצם מבצע ייצוג של האיווי ובו הוא דן, כאשר האיווי יוצר שני דחפים – דחף המוות והרצון לחזור לרחם, שהם שני דחפים שונים אך מקבילים מבחינות רבות, וכמו כן מתבצע הקישור לתוקפניות המופיעה בסרט.
בסיכום אציע כיווני חקירה חדשים.
לתיאור מונחי היסוד של נשתמש בספרו של דילן אוונס – "מילון מבואי לפסיכואנליזה לאקאניאנית". עוד נתבסס על שני מאמרים של לאקאן עצמו – על שלב המראה – ביחס לסדר הדמיוני, ועל הדבר – ביחס לסדר הממשי. עוד נעזר במאמר של סלבוי ז'יזק המסביר על הכתם הפאלי, כדי להבין את אופן תפקוד המונוליט בסרט. את המצע לשני הדחפים נקבל מספרו של שלמה גיורא שוהם – "הליכי טנטלוס".
לבסוף, נקשט ונעבה את הכתוב בשתי יצירות של המשורר דוד אבידן – "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" – בהשוואה למחשב האל, ו"שירים חיצוניים", עם הסברה של ענבל רז ברקין, בספרה – "סימנים של התענגות – קריאה לאקאניאנית בשירת יונה וולך ודוד אבידן" – ביחס לכתמי הצבע המופיעים בחלק השלישי של הסרט.